[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליידי בלוז
/
משאלת לב

כדרכן של אגדות, גם זו תתחיל במילות הקסם פעם אחת, אז פעם
אחת, לפני הרבה מאוד שנים בארץ רחוקה רחוקה, חי לו איכר קשיש
ולו בת ושני בנים מוכשרים נבונים וחכמים. כדרכם של ילדים
אהובים, סייעו בידו בכל עבודות הבית ובעבודות השדה.

כשחש האיש שהגיעה העת לעלות לארץ ישראל לרווח את עצמותיו
המרוטות, קרא לשלושת ילדיו,  העמידם זקופים סביב מיטתו הרחבה,
פתח ואמר:
"אתם יודעים שלכל אדם נקצבים החיים על פי המעשים שעשה בימי
חייו, ועל פי הגורל המתהפך. אני אינני יכול להתלונן. למרות
שהזמנים קשים והחיים קשים עוד יותר, והמיסים אוכלים כל חלקה
טובה והכסף הולך ופוחת, הצלחתי לכלכל אתכם באהבה ובמסירות. אבל
הנה אני עומד לעזוב אתכם, וכמו כל אבא גם אני דואג ואינני יודע
כיצד תסתדרו בלעדי. אז אני רוצה לבחור אחד מביניכם שיהיה ראש
המשפחה במקומי. כפי שאתם יודעים, אין זה נהוג במקומותינו להציב
אשה כראש משפחה, אבל לפחות אתן לך, בתי, הזדמנות שווה כדי
להשקיט את לבי ואת מצפוני." האב נשם עמוק, השתעל כמה פעמים
והמשיך, "כל שאני מבקש מכם זו הוכחה שתוכלו להסתדר בלעדיי, ומי
שיביא לי שלוש הוכחות יהיה הנבחר."

"הוכחות?" הרים הבכור גבה.
"כן," לחשש האב, "אני מבקש שכל אחד מכם יביא אלי תוך שבוע
ימים, כוכב חי ונושם, מגן דוד אדום פורח וחלום שהתגשם."

יצאו הילדים חפויי ראש ועצובים. כיצד יוכלו למצוא ולהביא לאב
האהוב את משאלות לבו תוך שבוע  ימים? לאחר שתיקה ממושכת אמר
הבן הגדול, "אני מציע שנתפזר בכל חלקי הארץ ומי שיביא ראשון את
שלושת ההוכחות ייהפך לאב המשפחה." הגיב הבן השני בזריזות
ובמהירות, "אני חושב שהרעיון טוב אבל יגרום לנו לבזבז הרבה
מאוד אנרגיה. לכן אני מציע להקטין קצת את הציפיות ומי שיביא
הכי הרבה מהמשאלות, גם אם לא את כולן, יהיה ראש המשפחה."

הרהרה הבת קמעה  פני שהצטרפה גם היא לדיאלוג, "ואני חושבת
שנוכל להביא את מה שאבא ביקש, רק אם כל אחד מאתנו יתמקד במשימה
אחת בלבד. ובאשר לראשות המשפחה, האם לא הגיע הזמן שלכל אחד
מאתנו תהיה משפחה ואנו נעמוד בראשה?"

צחק הצעיר וקולו מתגלגל ואם היה זה בימינו היה לבטח אומר
"וואלה," אבל הוא  רק אמר, "את צודקת אחותנו. כל אחד ילך לחפש
דבר אחד וכך יהיה לנו קל יותר, מהר יותר וגם נשביע את רצונו של
אבינו היקר." לא רק זאת אלא שחילקו ביניהם את העבודה: האח
הגדול לקח על עצמו לחפש כוכב חי, הבן השני לקח על עצמו לחפש
מגן-דוד-אדום ופורח, ואילו הבת התנדבה להציג בפני האב התגשמות
חלום.

וכך התפזרו שלושת הילדים לכל קצווי ארץ. עלו גבעות, פרחו על
גבי כדורים פורחים, ירדו בקעות. לא אכלו ולא שתו, ממוקדים
במשימה כאילו הם חלק מ-Reality TV. כעבור שבוע חזרו עייפים אך
מרוצים כמו לאחר טיול שנתי ומיהרו לגשת אל האב. הבן האחד הוציא
מתרמילו תפוח עץ, פרס אותו לפרוסות רוחביות דקות, הוציא צנצנת
דבש וטבל את פרוסות התפוח בדבש והגיש אותן לאב הזקן. שפמו של
האח הצעיר הזדקר והאח הגדול הגיב בחיוך רחב. "אם תתבונן היטב
בפרוסות תפוח העץ תראה שעל כל אחת מופיע ציור של כוכב שבקצותיו
נעוצים גרעיני תפוח, ואני מבקש ממך אבא יקר שאת הגרעינים תיטע
לכבודנו בארץ ישראל. ובכל פעם שיעלו ויצמחו תפוחים תחשוב
עלינו."

"יפה דיברת," אמר האב ופיו דבש נופת צופים.
עתה ניגש האח השני, הוציא מתרמילו רימון ונתן אותו לאב. "מה
הטעם הבאת לי רימון?" תמה האב והקמט שעל מצחו מרקד וצוחק.

"אם תתבונן היטב בכותרתו תראה שקצה הרימון מזכיר מגן דוד.
"אכן," נתרצה האב, "יפה דיברת בני הצעיר. הנה הבאת לי
מגן-דוד-אדום שגם פורח וגם ישמור עלי מפני מרעין-בישין וסתם
אמבולנסים. ומה הבאת לי את, ילדתי היקרה?" פנה אל היפה
שבחבורה.

התקרבה הבת אל האב, הוציאה מכיסה צרור כרטיסי טיסה ובו זמנית
לקחה את ידו והניחה אותו על בטנה. "הנה כאן, אבא'לה שלי,
נמצאים שני החלומות שלי. האחד, לעלות יחד אתך ועם אחיי לארץ
ישראל, והשני, כאן בבטני צומח ומתפתח לו החלום השני שלי."

נתרווח האב במיטתו מלא גאווה על ילדיו החכמים ומיד צמחה לה
דאגה חדשה. ועתה מה יהיה? מי מכם יהיה ראש המשפחה הבא? "אל
תדאג אבא'לה," לחש האח הגדול, "אחותנו החכמה כבר פתרה את הבעיה
בקלי קלות וטענה שכל אחד מאתנו ראוי להיות ראש משפחה ובעזרת
השם יום אחד גם נגיע לזה אחרי שנעלה בשלום לארץ ישראל."

ואם טרם הגיעו לירושלים הרי זה רק בגלל סיבות שהזמן גרמן ואולי
תקועים במעבר גבול עמוס נוסעים ותיירים, אבל אני עדיין מקווה
שיגיעו.

לאגדות נוספות של ליידי
http://stage.co.il/Stories/19023   פירזוזים וחירגושים
http://stage.co.il/Stories/22000   גן העדן האבוד
http://stage.co.il/Stories/25851   אגדת עם עתיקה
http://stage.co.il/Stories/29723   כקליפת תפוז
http://stage.co.il/Stories/35728  מהיכן באים הסיפורים
http://stage.co.il/Stories/40447   הלפלאים
http://stage.co.il/Stories/41631   הכלב והחתול
http://stage.co.il/Stories/67646   אגדת האור
http://stage.co.il/Stories/92853   הכדור האדום
http://stage.co.il/Stories/193708   וכולם חיו באושר ועושר
http://stage.co.il/Stories/263704   הדוב שידע לדבר
http://stage.co.il/Stories/266421  סודה של דפני
http://stage.co.il/Stories/360505  זרעים של אושר
http://stage.co.il/Stories/465580  רולטה דמונית
http://stage.co.il/Stories/371210  זהרוריות - בקרוב









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, הבטחת לנו
סלוגן לשבת!


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/9/05 23:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליידי בלוז

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה