"והא אמר רב יהודה שתיים עשרה שעות הוי היום: שלוש הראשונות
הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כולו,
כיוון שרואה שנתחייב עולם כלייה - עומד מכיסא הדין ויושב על
כיסא רחמים. שלישיות יושב ודן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד
ביצי כנים. רביעיות יושב ומשחק עם לוויתן, שנאמר "לוויתן זה
יצרת לשחק בו"."
(תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, פרק א' דף ג,ב גמרא)
"והא אמר רב יהודה שתיים עשרה שעות הווי היום: הקב"ה יושב
ועוסק בתורה עד אשר נתעייף, אז יושב ודן את כל העולם כולו,
כיוון שרואה שנתחייב עולם כלייה - עומד מכיסא הדין ויושב על
כיסא רחמים וכאשר נמאס לו יושב ודן את כל העולם כולו מקרני
ראמים עד ביצי כנים. ויגיע אל שעות הווי היום המועדפות עליו:
רביעיות יושב ומשחק עם לוויתן שנאמר "לוויתן זה יצרת לשחק
בו"."
(תלמוד בבלי מקורי (הגרסה שנגנזה), מסכת עבודה זרה, פרק א' דף
ג,ב גמרא)
כידוע, רבי יהודה דיבר חלש ולא תמיד הבינו כל כך טוב מה הוא
אומר.
"יש לך... "אנשים שנידונו לנצח במדור השביעי בגיהינום"?"
"כן."
יש לך את... "האיש שהמציא את הכינויים של הספייס גרלז"?"
"האמת שכן."
פיו של הלוויתן נפער כאילו רצה לבלוע משהו גדול מאוד, צופה
שהיה מייחס לו תכונות אנושיות אולי היה יכול לפרש את זה כחיוך
רחב, מאוד. "זה אומר שיש לי רביעייה", הוא אמר, "אתה יודע מה
זה אומר בשבילך?"
"כן, אני יודע", הוא אמר ונאנח, "נו, אז איזו משימה תתן לי
הפעם?"
"אל תדאג, היא תהיה מעניינת."
"אני בטוח, רק אל תגזים הפעם, אני לא רוצה להגיע למצב של הפעם
הקודמת."
"הפעם הקודמת לא הייתה נוראה כל כך לדעתי."
"שמע, כדורגל זה נחמד, אבל בלי המשימה ההיא כנראה כל האנגלים
היו נשארים מנומסים."
"כן, אבל אז לא הייתה גם מנצ'סטר יונייטד."
"זאת בדיוק הנקודה שלי."
"אל תדאג, אני לא אאכזב אותך."
"וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו
סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. ומתוכה דמות ארבע חיות וזה
מראיהן דמות אדם להנה. וארבעה פנים לאחת וארבע כנפיים לאחת
להם. ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין
נחשת קלל... וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כיסא
ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. וארא כעין חשמל
כמראה אש בית לה סביב ממראה מותניו ולמעלה וממראה מותניו ולמטה
ראיתי כמראה אש ונגה לה סביב וישמע קולה של הדמות ותאמר "טוב,
אתה מרוצה? המשימה הושלמה, סידרתי לך את הנבואה הכי מוזרה
שיכולת לקבל, יחזקאל, אתה יכול ללכת הביתה עכשיו."
(יחזקאל פרק א', התנ"ך - גרסת הבמאי)
"יש לי משימה בשבילך."
"בבקשה אל תלך רחוק מדי עם היצירתיות שלך הפעם."
"אנחנו משחקים כבר כמה אלפי שנים כל יום וניצחתי אותך פחות
ממאה פעמים, אני מרשה לעצמי משימות מיוחדות, לא כמו שלך -
"תשתה 400 כוסות מים" ו"תבלע נביא". זה חסר מעוף."
"מה עדיף? לעבוד על נביאים מסכנים ותמימים? לעגל בפתאומיות את
הצורה של העולם? ארצות הברית?!"
"טוב, בארצות הברית אולי באמת נסחפתי קצת... אבל כל השאר? חוץ
מזה מה עדיף? לעבוד על נביאים או לבלוע אותם?"
"זה ויכוח עקר, בוא נעבור למשימה."
"בסדר, המשימה הזאת בנויה משני חלקים."
"הים גדול ורחב ידיים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות שם
אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו ובגללו אתה כל הזמן עושה
שטויות מעצבנות כאלו ומציקות."
(תהילים ק"ד, כפי שכתב אותו דוד בן ישי לפני עריכה)
"בחלק הראשון של המשימה אתה צריך למצוא את הבן אדם שהכי פחות
מתאים להחליף אותך."
"זאת באמת לא תהיה בעיה. יש מיליונים כאלה, האמת שיש
מיליארדים."
"זה לא צריך להיות מישהו שלא מתאים להחליף אותך כי הוא ישתמש
בכוחו כדי להרע או כי הוא ישתגע בגלל הכוח הגדול שלו. זה צריך
להיות מישהו שלמרות שהוא יבוא עם הכוונות הכי טובות שלו הוא לא
יצליח, גם עם כל הכוחות האלוהיים האינסופיים."
"משימה קשה... מצאתי."
"לקח לך מעט מאוד זמן יחסית למשימה קשה."
"אני בכל זאת כל יכול."
"ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו
ויראהו אדוני את כל הארץ את הגלעד עד דן... ויאמר משה זה נחמד
והכול אבל למה זה לקח כל כך הרבה זמן ויאמר אדוני שמע... בכל
זאת... טוב נו, לפני ארבעים שנה הפסדתי ברביעיות ויתפלא משה עד
מאוד וימת."
(דברים ל"ד, כפי שנכתב בתקופת ה... מזמן על ידי יהושע בין
נון)
איתמר כהן היה אחד מהשומרים על ארון הקודש. בניגוד לכל מה
שכולם חשבו ארון הקודש לא נמצא באתיופיה. שלמה היה בחור
רכושני, והיו לו הרבה יותר מדי בנים בשביל להוריש דווקא לזה
שהלך למלוך במקום אחר את הדבר הכי חשוב שהיה לו. ארון הקודש
היה שמור במרתף של משפחת כהן. הוא פשוט עבר במשפחה ואיתמר
עכשיו היה השומר שלו. בניגוד למה שכולם חשבו (למרות שזה כולם
הרבה יותר קטן מהכולם הקודם) השם שהיה רשום לאיתמר בתעודת
הזהות לא היה איתמר, הוא היה שם קצת יותר שונה, שגרם לאיתמר
להשתמש בשם איתמר.
"איטסמאפלס", הוא שמע קול עמוק מהדהד מאחוריו, "איטסמאפלס!"
"קוראים לי איתמר! איתמר! אי!-ת!-מר!"
"איטסמאפלס, נבחרת."
"נבחרתי למה? לא נרשמתי לשום תחרות."
"אני מדלג על ההתחלה הדרמטית."
ולפתע איטסמאפלס, כלומר איתמר, כבר לא היה שם.
איטסמאפלס עמד על ענן. זה נראה לו טיפה מוזר, עוד לא יצא לו אף
פעם לעמוד על ענן, הוא לא חשב שזה כל כך הגיוני, אחרי הכול
עננים הם לא בדיוק משהו מוצק שאפשר לעמוד עליו.
"הם כן אם תחליט שהם כן."
"מה? מה? אני לא מבין."
"איטסמאפלס, נבחרת להחליף אותי. צפיתי בך וראיתי שמבין
הכוהנים, אתה היית המסור ביותר. החלטתי שאתה צריך להחליף אותי
ולהיות אלוהים לזמן מה."
"אבל... אבל... אני לא יודע איך."
"תצטרך להסתדר, אני זזתי."
"ויהי יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות ויתפלל יונה אל
אדוני אלוהיו ממעי הדגה ויאמר הדג נו שתוק קצת באמא שלך וישתוק
יונה ויאמר אדוני לדג ויקא את יונה אל היבשה ויאמר הדג בחיים
שלך אל תקרא לי דג."
(יונה פרק ב' התנ"ך המוער הראשון)
"אתה לא מתכוון לעזור לי?"
"לא."
"אבל אתה, אתה מבין בעניינים האלה, לא? אתה די ותיק כאן,
נכון?"
"כן."
"אז אתה לא מתכוון לעזור לי?"
"לא."
"מי כן יכול לעזור לי?"
"אני לא יודע, אתה זה עם הכוחות האלוהיים."
"אבל אני לא יודע מה... איך? תראה, כל כך רע להם, אני לא יודע
מה לעשות אתם, למה רע להם?"
"לא יודע."
"אולי הם רעים?"
"אולי."
"אולי האבות שלהם היו רעים?"
"אולי."
"אולי הם יקבלו על זה גמול בחיים הבאים?"
"אולי."
"אתה מתכוון לעזור לי?"
"לא."
"תודה רבה באמת."
"בבקשה."
"אני הולך מכאן", הוא אמר ונעלם ולוויתן יכל לשמוע אותו ממקום
אחר ביקום אומר "וואי, מגניב".
לוויתן צחקק לעצמו בצחקוק דגי שרק יצורים ימיים יכולים לעשות.
(והם באמת עושים את זה הרבה, דגי הזהב באקווריום לדוגמה יודעים
הרבה יותר ממה שהם מסגירים והם מאוד נהנים לצחקק על בני האדם
שזורקים להם פיסות של לחם לאקווריום במטרה להרוג אותם כדי
שיוכלו להוריד אותם במים מאוחר יותר...) "הוא באמת התעלה על
עצמו הפעם", הוא אמר לעצמו והלך לצוד כריש לבן.
"...כדבר אלישע אשר דיבר ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים
קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמר לו עלה קרח עלה קרח ויפן
אחריו ויראם וקללם בשם אדוני ותצאנה שתיים דובים מן היער
ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים."
(מלכים ב' פרק ב', סתם תנ"ך רגיל, גם לא קשור לעלילה, אבל
חתיכת קטע הזוי, לא?)
"אז תסביר לי, מה אני אמור לעשות?"
"אתה פשוט צריך לרצות, זה הכול."
"לרצות מה?"
"מה אתה רוצה?"
"שיהיה לו אוטו יפה כמו שהוא רוצה."
"הופ, הנה, זה עבד."
"וואי, תודה כרובי, אתה באמת עזרת לי."
"לא קוראים לי כרובי! כלומר, אדוני, שמי הוא לא כרובי, כרוב זה
מלאך, שליח והכוונה היא לא לכרוב כמו..."
"אני יודע, אני יודע, זה פשוט נורא מצחיק, אתה לא חושב?"
"מצחיק? האמת ש... טוב נו... כן, זה מאוד מצחיק, חה חה חה."
"יפה, אני שמח שאתה מסכים אתי."
"עכשיו אתה צריך גם לגרום למכונית לפעול."
"מה זאת אומרת?"
"יצרת את המכונית, תגרום לה לפעול."
"איך עושים את זה?"
"אני נראה לך כמו אלוהים? דבר אתו."
"וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ורוביהם לגיטרות
חשמליות"
(ישעיה פרק ב' שיצא בגרסה מאוד מצומצמת ובפרשנות מאוד מאוחרת)
"כן! לא יהיו יותר מלחמות! וכולם יעשו רוקנרול, אתה מבין אותי?
כן?"
"מה זה רוקנרול?"
"אני מבין שלא באמת שמעו את הרעש שלד זפלין עשו בזמנם עד
האוקיינוס, חבר שלך לא סיפר לך עליהם?"
"חבר שלי?"
"מובי דיק."
"אה?"
"איי, איי, לויתן קטן, אין לך ידע בסיסי בדברים, נצטרך לשפר
אותך."
"שלא תעז לגעת בי עם הכוחות האלה."
"אין לך שום זכות לצוות עליי, סך הכול, אני יצרתי אותך."
"אתה לא יצרת אותי."
"בטח שכן, עכשיו אני אלמד אותך קצת רוקנרול."
"אבל אני לא רוצה!"
"אין לך ברירה, מה אתה מעדיף, לשחק רביעיות?" איטסמאפלס פרץ
בצחוק רועם, לוויתן הסתכל עליו בחמיצות, חמיצות גדולה מאוד,
כאילו הוא היה דג מלוח גדול מאוד רק שבמקום להיות מלוח הוא היה
חמוץ.
"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא
אתכם אליי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי
סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ומעבר לזה גם אם אתם חושבים
שהולך לכם נגדי, שכחו מזה זה הכול חלק מהתכנית ויגחך אדוני
לעצמו."
(שמות פרק י"ט, התנ"ך גרסת הבמאי של הבמאי)
"בבקשה אלוהים! אלוהים האמיתי! בבקשה תחזור! אני! אני! מוכן
לשתות ארבע מאות אלף כוסות מים! אני מוכן לקרוא את תפילת שמונה
עשרה שמונה עשרה מיליון פעמים ברצף בלי לנשום! גם לא מהחור
בגב! אני מוכן לעבור את האייטיז ארבעים שנה! רק שילך מפה הדבר
הזה! אם אני אשמע אותו מדבר עוד פעם על רוקנרול, אם אני אשמע
אותו מזייף עוד פעם את הסולו של "גשם נובמברי"#, אם אני אצטרך
להסביר לו שוב שאני לא יודע מי זה מובי דיק## ושאין לי שום קשר
אליו, אם אני אצטרך לראות שוב את כל הדולפינים שרים את "כלב
שחור"### במקום לשלוח סונארים יפהפיים על גבי האוקיינוס...
אני! אני! הפסדתי! אני מבטל את המשימה."
"מה? שמעתי משהו על האייטיז?"
"לוויתן זה יצרת לשחק בו"
(תהילים פרק כ"ד)
"טוב, אז תודה רבה לך איטסמאפלס, זאת בהחלט הייתה אחת המתיחות
היותר טובות שעשיתי אי פעם והייתי מעורב בלא מעט כאלה."
"כן, זה מסביר הרבה... בכל אופן זה בהחלט היה כיף, אני מניח
שאני לא אזכור מזה הרבה מחר... נכון?"
"לא."
"חבל, הייתי רוצה לזכור. תגיד, אם זאת לא חוצפה, אני יכול
לשאול אותך שאלה?"
"מובן שזאת חוצפה, אבל תשאל."
"למה עשית את כל זה?" איטסמאפלס פרש את ידיו, מנסה להמחיש את
כוונתו לכל החיים והיקום.
"מה, המתיחה? כי זה מצחיק. חוץ מזה הכול חלק מהתכנית האלוהית",
הוא צחק צחוק גדול.
איטסמאפלס עמד רגע המום ואז שכח הכול ופתאום היה מאושר. מאוחר
יותר באותו היום הוא היה הרבה פחות מאושר כי הוא שמע שהוא פספס
(משום מה, לא ברור איפה הוא היה) את אחד הימים המעניינים ביותר
בהיסטוריה של האנושות שבמהלכו נחתמו מאות הסכמי שלום שבסוף
היום (רובם) הופרו שוב, אבל חוץ מזה הייתה גם שמועה מוזרה על
כל מיני רעשים חשודים באותו היום בתוך הים ויש טוענים שהייתה
הופעה מחתרתית-תת ימית של לד זפלין, שזה בהחלט משהו שאם הוא
היה שומע עליו הוא היה מגיע אליו.
"יחייך אלוהים ויאמר אהההה עבדתי עליך"
(ספר שעוד לא פורסם וסביר להניח שגם לא יפורסם לפחות עד אחרית
הימים אם לא אחרי, פרק אחרון)
"אז מה?" הוא שאל, "יש לך "אנשים שיכלו לברוא את העולם בצורה
הכי קרובה למושלמת שבן אנוש יכול לברוא אותו"?"
"כן."
"יש לך את טולקין?"
"האמת שלא, יש לי מישהו שלא תצפה לראות כאן..."
הלוויתן עשה פרצוף עגום ולקח קלף מהקופה.
# Guns n' Roses - November rain
## Led zeppelin -Moby Dick
### Led zeppelin - black dog
-הסיפור מוקדש למשפ' גורן שבלעדיה הוא לא היה קורה
|
