|
אות ששלחת. בקבוק שבזרם
נסחף. מים שטיהרו תו.
מלה. סימן
מצוקה.
|
קרדום לחפור אוצר שחור כלשון על גרדום
שפתיים קפוצות. מכווצות שריר טבעת לא-יהלום
|
כמו עננת נוצה אשר מטילה את מלוא משקל צלה
|
וגורל עיוור הושיט לה סוף
של יד חיוורת כירח מבוהל
|
חש רפרופה זהוב כחיטה צומחת
לעורפי וקמה בצמה של ערגה
|
ובת קול נקרעת מיתר כנחושת
נקלעת אל רשת קסמים של דמעות מושקעות בכתף עד צוואר
|
כסימנייה
עשויה עור וקעקועים
|
עורג בכמיהה ארוכה כצווארה של ילידה הכלוא לשבט
|
כמו הזמן נרדם על שביל נערם בשלכת
ומחטיו צובטים
|
זע ונע ונהדף בין כתליי הלא-קדושים בגוף
הנלחץ אל קיר מוות מערבי
|
ידי מחליקה
אל תוך שרוול גלימת עורך הזוהר
|
בכמיהתי הנוגה אערוג מעורי
אריג יד רך ועדין
|
שוב הלילה נתלה במבטי וקרן סהר ככתב סיני
תם ודקיק
אך נחרץ לטבול זנבו כמכחול בצבעי מים עזים
|
אני חושב שאני קיים בעצם מדמיין לי עולם של קווים אוטיסטים
מקבילים בתכנית מתאר אובססיוות שבה אני חוצה נהר של בוץ מתיז
כסוס יאור
|
|
|
פיקאצ'ו צא!
הפודלית
והפוקימוניה |
|
