|
אות ששלחת. בקבוק שבזרם
נסחף. מים שטיהרו תו.
מלה. סימן
מצוקה.
|
קרדום לחפור אוצר שחור כלשון על גרדום
שפתיים קפוצות. מכווצות שריר טבעת לא-יהלום
|
כמו עננת נוצה אשר מטילה את מלוא משקל צלה
|
וגורל עיוור הושיט לה סוף
של יד חיוורת כירח מבוהל
|
חש רפרופה זהוב כחיטה צומחת
לעורפי וקמה בצמה של ערגה
|
ובת קול נקרעת מיתר כנחושת
נקלעת אל רשת קסמים של דמעות מושקעות בכתף עד צוואר
|
כסימנייה
עשויה עור וקעקועים
|
עורג בכמיהה ארוכה כצווארה של ילידה הכלוא לשבט
|
כמו הזמן נרדם על שביל נערם בשלכת
ומחטיו צובטים
|
זע ונע ונהדף בין כתליי הלא-קדושים בגוף
הנלחץ אל קיר מוות מערבי
|
ידי מחליקה
אל תוך שרוול גלימת עורך הזוהר
|
בכמיהתי הנוגה אערוג מעורי
אריג יד רך ועדין
|
שוב הלילה נתלה במבטי וקרן סהר ככתב סיני
תם ודקיק
אך נחרץ לטבול זנבו כמכחול בצבעי מים עזים
|
אני חושב שאני קיים בעצם מדמיין לי עולם של קווים אוטיסטים
מקבילים בתכנית מתאר אובססיוות שבה אני חוצה נהר של בוץ מתיז
כסוס יאור
|
|
|
אני מאמין
באלוהים לא כי
אני חושב שהוא
קיים, אני מאמין
באלוהים פשוט
ליתר בטחון, זה
יכול להיות ממש
לא נעים אם אחרי
מותי לכשאגיע
לשערי שמים יבוא
אלי מישהו עם
כנפים ויחייך.
יוסי עמוס חזה
מאמין בעל
כורחו. |
|
