מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

... ילדה בשמלתה הלבנה חותכת הליל, נאספת אל העלטה. זוג גרביים
לבנבנות, כעיני החתול, בורקות עוד רגעים מספר... והנה, הבריק
הלהב לשבריר השנייה, וכבר נבלע התום ונאסף אל החשיכה... - כן,
כוסות רבים כבר נלגמו. דחוס קמעה בצוואר בקבוק הליל; דומה כי
שדים רבים מדי

על קצות האצבעות
בצמוד לקיר
שלא להותיר
עקבות בשמש
שלא להכתים

כמו גוף יכולתי
לפשוט...לא-גוף
היכול לפשוט רגל
ועור?

מראה מראה
שעל הפנים
כמה אמת
סטרת על לחיו
וחבטת בזאת
גם על השנייה

כמאתיים ומשהו מטר מתחת
לפני האדם - גם בבוץ
השחור לא תמצא מרפא
מי יודע מה.

ברוך הישיש המוציא
לחם מן האשפה
ינצור האל השרימפס
והגלאט

כשאני פותח ראש
עם העולם - את
קמה בלא מחול דמעות
ופרידה, והולכת
ומעכזת בשחורים
עד עצב היום הזה.

לוקט שבריה
לוכד בקריסטל
משולש גביע
ענוג צוואר
ופצוע שפה

המציאות אינה נושכת
לכל היותר היא בועטת
ללא סימנים כחולים

בשם שלושת האבות וארבע האמהות
אני דורש הגדרה עצמית מחדש
תובע שאופיע עכשיו ומייד
רוצה גם אוטונומיה
ומולדת לעצמי
גם כמה מקומות קדושים

כזאב מוכה
ירח
מבעד לערפילי
המזרח

מאבד צלמי
שלרגע
הכל
מחוויר

חלמנו חלום
ולחמנו שלום

תחת מפולת ריסים
מוגפות משאלותיי
ופנייך נטרקות
מאחורי תריסים
ונציאנים תכולי-מתכת
מבטם

גומה זעירה
נפערת
כצוהר מסורג
כתום

אדוות משק שירך
מעל פני תהום
שורותייך

בוהה
בין קילופי
עור כפות רגליי
אל קיפולי
נפשי

אל קיפולי הנייר
שבנפש
קמט תחת קפל
מיישר מאזן
ומחליק

כעמוד האש נודדות
בדמי לילותיו

על כתפך יומי
גולש כשערך השחור

לעור ערב
צבטתי רקמת
חוף געגועך

קולפת בסכינך
היפנית
שכבה דקה
להחריד

כחץ שחור מחדיר
את רעל דיו חותם
המוות בתעודת
פטירתה הרשמית
המתגוללת כקלף
יד חסרה בכפי

נושך שפתיים
שורט במים
כבנפש
על קווי דיוקן
נמוגים

שיירי סעודת ימיי,
משתה חיי, ארוחתי

אני שוקעת לכיוון
הלא נכון, מאדימה
עד קצות בהונותיי
ה

מאבד עצמי לדעת
פחות
אבל אותך יותר
ויותר
אצבעותיי ארוכות
בתוכך ככפית
בנפשך