יש ניסים בחנוכה-יצחק מיוחס
נבטו גרעיני החומוס, פליטי העונה הקודמת, אותם אלה שנעלמו
מעינן החדות של היונים. גבעולים דקים התמלאו בעלעלים זעירים.
השנה, משום מה לא עובד השדה ונותר "בור". צבע האדמה החום התכסה
בירוק מרגיע ומשובב עין. גשמי ברכה ראשונים פגשו את האדמה
הצמאה, טיפות המים נספגו והרוו ולבסוף ניגרו ונוצרו חריצים
שסחפו את השכבה העליונה. היה זה לאחר קיץ יבש, צפונות האדמה
בצבצו אל מול החמה. הנברנים חופרי המחילות, שינויי הטמפרטורות
בין היום והלילה יצרו אירוזיה והפרידו בין האדמה והחומרים
הקשים שנחו בקרבה. הגשם זירז את עליית הממצאים. אל ועל פני
השטח והחלו להיחשף ו"לצוף" אבנים, חרסים ולפעמים גם מטבעות
עתיקים. את אלה במיוחד אני מחפש ומוצא.  הם החומרים מהם אני
בונה את סיפוריי.

היה זה ביום בהיר, נר ראשון של חנוכה סוף שנת 2001. טיילתי בין
שרידי כנסיה רומית הנמצאת בשדות הקיבוץ. (ראה סיפורי "כנסיית
אבן)http://stage.co.il/Stories/132045
לפתע הבחנתי בפיסת ברונזה ירקרקת. סוף, סוף, אחרי חדשים של
חיפוש עקר, נמצא מטבע עתיק. זו גרוטאות ברונזה שחוקה שהייתה
בעבר מטבע רומי מאוחר. "אולי זה יום של מזל" חשבתי, "אנסה לחפש
במקום מבטיח יותר בו מצאתי מטבעות בעבר."

במרחק של כ- 400 מטר מזרחית לשרידי הכנסייה, ליד המעיינות,
עברה בעבר דרך הים. פיתולי הירקון וביצותיו הטובעניות, כפו על
ההולכים מאירופה לאפריקה לסטות ולהקיף את מעיינותיו. זה טבעה
של דרך, היא בנק הדורות. בה משתמשים המונים, אבד למי מהם פריט
כלשהו, נושר הוא, נספג ונעלם בסבך הצמחייה. לי היכולת והחוש
לפצח את קוד כספת הדרך, להתמיד, לחפש ולמצוא את האבדות.


צעדתי בעוז ובנחישות, מלא רצון ותקווה, לעבר הדרך הקדומה.
עצרתי. את תשומת לבי ריתקה להקה גדולה של סנוניות. התבוננתי
במחולן הקסום, משחקות הן להנאתן עם ונגד הרוח. צדות בפה פעור
ובזריזות מדהימה את ארוחתן המורכבת מחרקים. גולשות ברפרוף
כנפיים כשרק רווח זעיר מפריד בינן לבין עלעלי צמחי החומוס.
ופתאום, כברק, תוך חשיפת בטן אדמדמה, דואות בהיפוך ושינוי
כיוון מהיר. מזלג זנבן השחור, מבהיק בצבע מתכתי, משנה זווית
וגורם ללהקה החביבה לנסוק למרומי השמים תוך ציוצי חדווה.
כשהתרחקה להקת המחוללות, הורדתי עיני לקרקע, הנה שוב שיחק לי
מזלי, במקום עמדי נחה והמתינה לגואל פיסת מתכת משוננת
ירוקה-מטבע! שפשפתי אותו במכנסי כדי להסיר שאריות בוץ. מצבו
מעולה, אפשר גם בלי לנקות לזהותו. "או! איזה יופי, עשיתי את
היומית", מלמלתי . מטבע של אנטיוכוס הרביעי אפיפנס-המזהיר
(163-165 לפנה"ס). מתאים לי לקבל מטבע זה לכבוד החנוכה." הנה
ראש המלך עטור זר, בצד האחד ודמות אלה עומדת בגאון כשהיא נושאת
רומח בצד השני. ניתן לקראו בברור את הכתוב באותיות יווניות
המורכבות מנקודות זעירות,  "בזילאום אנטיוכו" - המלך
אנטיוכוס.
(תמונה של מטבע כזה  שנמצא במודיעין 1985
http://www.collect.co.il/content.asp?id=56)

אחרי כמה עשרות מטרים, תוך כדי ליקוט פטריות שדה חומות
ועסיסיות(שמן בישראל נרתיקונית דביקה) צדה עיני מטבע נוסף.
הפעם רומי מאוחר מימי קונסנטינוס הראשון (337-308 לספירה) ראש
הקיסר, שמו ותוארו. בצד השני דמות אל השמש סול, וברכה ביוונית
"סולי אינווקטו קומיטי".

שמח וטוב לב, כשאמתחתי מלאה בפטריות, ושלוש מטבעות מקשקשות
בכיסי, שמתי פעמי בחזרה אל ביתי. עשרים מטר לפני שהגעתי לכביש,
שאחריו נמצאים בתי הקיבוץ, נתגלה לי עוד מטבע משונן. עוד
אנטיוכוס הרביעי, "וואו יותר יפה מהקודם" צהלתי (אם כי רטנתי
לשפמי "מה עוד פעם אנטיוכוס הרביעי "). הכנסתי אותו לשקיק
פלסטיק,שאני נושאו   באופטימיות, כל פעם שאני יוצא לטייל ולחפש
מטבעות. כשהגעתי לביתי הוצאתי מכיס המעיל את השקית, "אוי
-וי!!" צעקתי, יש חור, נעלמו 2 מטבעות, הראשון  והאחרון
שנמצאו. שבתי בבהילות לשדה, אך לא נמצאו האובדים. ניחמתי את
עצמי בעגמומיות - "אם לא כל כך רציתי, לא קיבלתי. -מי שנתן,
נתן! הוא גם שלקח. יהי שמו מבורך".


במשך השנים ליקטתי כבר 22 מטבעות דומות של אנטיוכוס הרביעי, כך
שזה לא נורא לאבד אחת כזו. גם גרוטאות הברונזה לא תחסר לי. אם
אני יכול למצוא חפצים שאבדו לפני אלפי שנים לבטח אוכל לשוב
ולמצוא את שאיבדתי ומה עוד שיודע אני את המסלול בו אבד המטבע.
אולי בעתיד ישוב וימצא המטבע היפה שנית ואולי אקבל במקומו משהו
טוב יותר?  הרהרתי כשיצאתי שבוע לאחר מכן ללקט פטריות ומטבעות.
להפתעתי! אכן קיבלתי מהישות שלקחה, מתנה! מטבעות יפים ונדירים
ביותר. בתוך יומיים נתגלו שני מטבעות מימי אנטיוכוס
הראשון,(261-281 לפה"ס) על שניהם טבוע פיל העומד כשרגלו מורמת
במטרה לרמוס נחש. בצד השני נראתה גורגונה במרכזו של מגן טרויה.
ימים אחדים לאחר מכן שבתי לחפש ומצאתי מטבע קדום יותר (שנטבע
במקדוניה     332 לפנה"ס), בצדו האחד אלה ואשפת חצים -מסמלי
האל הרקלס, ובצדו האחר ראש הרקלס עוטה רעמת אריה.

תמה לה שנת2001 . את השנה האזרחית החדשה פתחתי במציאת מטבע
פרוטה יהודי שנטבע על ידי הנציב פסטוס. על מטבע זה כתובת
ביוונית בתוך זר-"של נירון" בצד שני כף ענף דקל וכתובת-"שנת
חמש לקיסר."(62 אחה"ס). בנוסף גדל אוסף פרסות הסוסים שלי בשתי
נוספות כל אלה נמצאו מול אנטיפטריס, בשדות הקיבוץ השכן.

אם במציאות עסקינן, אזי הרי עוד סיפור:- זה עתה סיימתי כתיבת
סיפור "כנסיית אבן" גיבוריו הם ממצאים שלקטו בשטח כנסייה
ביזנטינית ששרידיה מצויים על אדמת קיבוצי-גבעת השלושה. גיבור
בשר ודם הוא יוסטיניאנוס השני, ששלט יחד עם אשתו סופיה על
הממלכה בשנים 565-578. איתרע מזלי ומצאתי בחודש מאי 2002, מטבע
בו נראים שני השליטים ישובים בנחת זה לצידה של זו אוחזים
בידיהם גלובוס ועליו צלב. קניתי ספר שמדבר על מטבעות הנצרות,
כדי שאוכל לשאוב ממנו קצת רקע היסטורי ואמינות. באחד הדפים צד
את עיני תצלום של צלב ברונזה מהתקופה הביזנטית עם וו תליה
ומעוטר5 -עיגולים. חלף הרהור בראשי "לא הייתי מתנגד לצרף צלב
זה לאוספי".


מטח של גשם שוטף ומפתיע בחודש מאי תפס אותי בשדה. מיהרתי לברוח
חזרה כשמכנסי רטובים, כי הרוח העזה קיפלה והפכה לי את המטרייה.
ממש בקצה השורה לא רחוק מהכביש, חרצו מי הגשם חריץ באדמה ונחשף
צלב ברונזה שניצב זקוף בבוץ. היה זה דומה לצלב שראיתי כמה ימים
קודם בספר. נראה שיש מי ששומע רחשי לבי ומעניק לי מתנות
התואמות את רצוני הכמוס.

פרסות סימן למזל הן, סופר לי כי אף הפיל מסמל מזל. הסנוניות
מבשרות את בוא הסתיו ומבטיחות חורף גשום. החזאים, אכן מודיעים
היום על סופת שלגים בהרים והמון גשם שחסר כדי למלא את הכנרת.
אז שיהיה לכולנו רק טוב והרבה מזל בשנה החדשה.

שיחי החומוס, שצמחו בר, גדלו והתפשטו, דאגתי, איך אוכל להמשיך
בתחביבי - למצוא פטריות ומטבעות?!
התמזל מזלי, השדה רוסס אתמול בחומר קוטל עשב, בעוד שבועיים
יתייבש הירוק ותצוצנה פטריות ולבטח גם מטבעות נושאות סיפורים
מרתקים.


אנו עתה בחודש נובמבר 2004 חג החנוכה קרב ובא. להפתעתי  שוב
מצאתי  את אותו מטבע מימי אנטיוכוס אפיפנס שאיבדתי ב2001 . ממש
זהה, אותה פטינה ירקרקת יפה, אותו שינון העטור ככתר קרניים את
שולי המטבע. אותו ראש מלך הדור ואותה דמות נושאת חנית הניצבת
זקופה בגאון כשלידה הכתובת בזילאום אנטיוכו כלומר המלך
אנטיוכוס. שמחתי לא ידעה גבול כשאליו הצטרפו החודש עוד שני
מטבעות . האחד של הורדוס המלך, עוגן בצד אחד וקרני שפע בצד
שני.(ראה סיפורי טבעת קרני השפע שאף בה חקוקות קרני שפע שהן
סימן למזל ושפע בהצלחה.)
http://stage.co.il/Stories/167254
ומטבע נהדר שנטבע בימי הקיסר אורליאנוס 270 לספירת הנוצרים. זה
מיוחד ביופיו. בצד אחד ראש הקיסר עוטה כתר קרניים עם שמו
ותוארו imp c avrelianvs avg בצד השני האל סול הוא אל השמש.
מסביב ברכה להוד אלהותו sol i invicto. מטבע זה היה מצופה בעבר
בתחמוצת כסף וניצוצות ממנה שרדו עד היום. ציפוי קדום זה שהוא
בעצם זיוף שמר על הברונזה והמטבע נותר צח וברור.

השנה מוצלחת במיוחד. לא מכבר מצאתי  דינר כסף של אלכסנדר
מוקדון. זהו השני שלי שנמצא בשדות מעבר אפק , מה שמוכיח שצבא
מקדוני חנה כאן בשנת 332 לפני ספירת הנוצרים.( ראה סיפורי "אדם
כאל")http://stage.co.il/Stories/153031
לאוספיי הצטרפו כמה מטבעות של אגריפס הראשון שהן נפוצות ביותר.
עליהן טבוע אפריון (שמשיה) שהוא סמל מלוכה ובצד השני אגד של
שלוש שיבולים מסמליה של אלת "אימא-אדמה" דמטר, חושב אני שזו
היא הישות שאולי מעניקה לי את המתנות.


צירופי מקרים, הגובלים בנס, אהובים עלי. למדתי לקבל מתנות בלי
לשאול יותר מדי שאלות. אך לעניות דעתי יש לעזור למזל על ידי
השקעת זמן בחיפוש. בסופו של דבר כל רצונותינו יתגשמו באם נרצה
ונאמין שנקבל אותם.
עצם התגלות חפצים מן העבר, כ"מעות של חנוכה" ודווקא סמוך לחג
מראה שהעבר והעתיד הם הבבואה של ההווה.

אז מי אמר שאין ניסים בחנוכה.