[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רשימת היצירות




<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
אביגיל עדין
/
חושך
483568
שירה
ערפל כבד כיסה את השביל,
ודרכי אבדה במבוך.
בבמה מאז 9/12/98 12:39 
אביגיל עדין
/
מה משך
483569
שירה
מה משך בחוזקה אותי אליך?
מה צלצל באוזני לילות כימים?
בבמה מאז 9/12/98 12:38 
אביגיל עדין
/
הייתי ילדה
483570
שירה
הייתי ילדה וטעיתי ודאי.
בקשתי סליחה.
לא היה בזה די.
בבמה מאז 9/12/98 12:37 
אביגיל עדין
/
ושרב כבד
483571
שירה
הטיפה להרטיב הגרון יכולה.
עלים ירוקים יצמחו בגינה.
בבמה מאז 9/12/98 12:36 
אביגיל עדין
/
עשרים היא חיכתה
483572
שירה
חליפה מהודרת ומכנס משופשף,
נצמד לגופה בפעם הראשונה.
בבמה מאז 9/12/98 12:34 
אביגיל עדין
/
גיא
483573
שירה
"מה עושים עם מותו?" שואלים המונים,
מותו של הפרח הבולט בשבילים.
בבמה מאז 9/12/98 12:33 
אביגיל עדין
/
מאחורי החיוך
483574
שירה
נשמות כואבות, אחדות אף מתות
החיוך בצבעים כה לא טבעיים
בבמה מאז 9/12/98 12:32 
אביגיל עדין
/
תמונה על קיר
483575
שירה
תמונה על קיר ומסגרת מעץ
עלולה ליפול ולהישבר.
בבמה מאז 9/12/98 12:30 
אביגיל עדין
/
דו-קרב מבעד לרגש
483576
סיפור קצר
עדן מזגה בתוכה דמויות רבות. בוודאי עוררה סקרנות רבה בקרב
האיש, שאתה. מתחת למעטה השליטה הייתה בחורה רבת דמיון ויצירה.
פגישה עם איתן דרשה מבחינתה תכנון עד הפרט האחרון. הפתיעה אותו
בשטף הרומנטיות, שגעש בתוכה.
בבמה מאז 9/12/98 12:27 
גל שקולניק
/
כנפי הטוסטרים
483577
סיפור קצר
עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים עוד מנצנצים, עגלגלים,
על גופו שהשתזף בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו אחריהן
עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת. המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש
אותה בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב וראה איך הכל ,
כרגיל, אותו הדבר
בבמה מאז 1/12/98 16:40 
לאה מרום גרוסמן
/
שניכנס?
483578
סיפור קצר
ואני אמרתי: "את לא נראית לי חיזר, אבל את חיוורת ומאד רזה".
והיא אמרה: "תולעת כבר הייתי, עכשיו אני גולם, אך לעולם לא
אהיה פרפר".
בבמה מאז 28/11/98 6:18 
אריק ונונו
/
האמיתות הנצחיות (aeternae...
483579
סיפור קצר
ארבעה חודשים התפוגגו להם בלא זמן מאז פגשתי אותה. מבלי
שעינינו התוודעו ממש, ידע כל אחד מאתנו שאי שם בסביבה היה
עכשיו "מישהו", שמבלי שעיניו יאשרו זאת, מודע היה להימצאו של
השני.
בבמה מאז 27/11/98 18:09 
אילן ירוחם
/
יש רגעים שאפשר
483580
סיפור קצר
אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה כבר עניין לשרינקית שלי, אבל
על הכיסא לא ישבה אמא שלי, ישבה איזו מישהי שבחיים שלי לא
ראיתי. ולידה ישבו כמה חבר'ה והעבירו קטעים ממה שקורה בגילמן
בבמה מאז 24/11/98 6:50 
אילן ירוחם
/
ושוב
483581
סיפור קצר
אמא שלה באה לאסוף אותה. היא הייתה בסה"כ בת שש- עשרה. עמדתי
עירום בחדר המדרגות וצעקתי אחריה שממילא היא היתה זיון גרוע.
אח"כ הצטערתי על זה והחורף הגיע
בבמה מאז 24/11/98 6:50 
אילן ירוחם
/
אז מה היה באמת בסבנטיז ?
483582
סיפור קצר
הוא עוד היה זוכר את השדות האין סופיים, או שכך לפחות נדמו לו
אז. נמשכים עד האופק. מה היה מאחוריהם לא ידע. אף פעם גם לא
חיפש. מאחוריהם היה דבר לא ידוע. הם היו מהצד השני של פסי
הרכבת אותם אף פעם לא חצה
בבמה מאז 24/11/98 6:49 
אילן ירוחם
/
ריקי לייק
483583
סיפור קצר
לפתע בצבצה בו התהייה שזה אולי מן דרך של הצהרת בעלות, כמו
הכלבים שמשתינים על העצים, הוא משאיר אחריו כתמים של קפה בכל
מקום. ומאפרות מלאות. ועטיפות צלופן של סיגריות אל.אמ. לייט
שהוא היה מעשן בכפיתיות, ללא הפסק
בבמה מאז 24/11/98 6:49 
אילן ירוחם
/
פרפרים בבטן
483584
סיפור קצר
הסתכלתי עליה. עיתונאי מזדקן שהיה לו טור פלילי באחד המוספים
היה בדיוק עסוק בלספר לה איך החבר הכי טוב שלו זה המפכ"ל ,
וכמה שהם אחוקים, כמו, נגיד, אביב גפן ולאה רבין. שיהיה
בבמה מאז 24/11/98 6:48 
אילן ירוחם
/
קזבלנקה
483585
סיפור קצר
והחברה הכי טובה שלה אמרה לי במסיבת שחרור, שהיא תפסה איזה אחד
מבוגר ועשיר שמחזיק אותה ממש קצר וזה כנראה מה שהיא צריכה
ואח"כ כיבתה את האור ומצצה לי
בבמה מאז 24/11/98 6:47 
בועז רימר
/
פיסקה
483586
היפרדות
 
סיפור קצר
היא אמרה שהיא הקדישה לי פיסקה. יופי. פיסקה. אני אמור להרגיש
עכשיו משמעותי בחייה, או בכלל לא? מה זה צריך להיות? כל
הזיונים שלה בספר, ואני גיבור פאראנואידי של קנוניה דבילית,
ורק מקבל פיסקה.
בבמה מאז 22/11/98 3:48 
בועז רימר
/
ריבית דריבית
483587
אהבה נכזבת
 
סיפור קצר
לא כמו אלה בטלוויזיה, שהם חבלים רגילים צבועים בזהב, אני
מתכוון לאלה בקומיקס, שהם ממש היו עשויים מאור. החבלים האלה
זרמו בנינו. היא לא הבינה מה שניסיתי להגיד לה. או שהיא
התכוונה שהיא בכלל לא מבינה אותי, אבל ככה זה, אני מניח, הן לא
תמיד מבינות אותך.
בבמה מאז 22/11/98 3:36 
<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
אוף היה לי אחד
מהזה מדליק



הבלונדינית
המטומטמת


תרומה לבמה




האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2024 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה