מעת לעת
ריח מוות עולה
מחריד ניחוחות שבט
מצמיח חרטות
פנימיאלה אומרת אל
כי יש רגע אחד
של המוות
המעוטר בקשת שלווה ובאור יקרות
הנלכד בדקות
של ערבוב מיציי החיים
לקוקטייל מתקתק
ובין השמשות
הוא, הקוד הקורא
להיותנו מקדם.
מתוך תלקיט שיחות עם פנימיאלה
עוד בסדרת פנימיאלה
על אהבה:
http://stage.co.il/Stories/614006 פנימיאלה אומרת כשאוהבים
http://stage.co.il/Stories/614013 פנימיאלה אומרת שלאהוב זה
http://stage.co.il/Stories/614017 פנימיאלה אומרת שלאהוב
אמתי
על פחדים, שירה, חלומות ובריאה:
http://stage.co.il/Stories/614018 ים פנימיאלה אומרת [פחדים]
http://stage.co.il/Stories/614019 פנימיאלה אז לוחשת [שירה]
http://stage.co.il/s/622467
פנימיאלה אומרת כשלא יודעים איך [חלומות]
http://stage.co.il/Stories/624505
פנימיאלה אומרת כי אחרי מפץ התוהו [בריאה]
http://stage.co.il/Stories/633722
פנימיאלה אומרת שלהרגיש נטוש [פחדים]
http://stage.co.il/Stories/623167
פנימיאלה אומרת ששיר הוא רק שיר[שירה]
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|