מחשבות צבעוניות
פושטות בגופי
כשזיקוק מצית בראשי
התפרצות געשית.
נבהלת.
צבירי-מקצבים של תופי היקום
הוממים גופיפי ישותי
כבשחר בריאה.
נרעדת.
פרץ יין-עורקים זורם בשצף
בכל תא,
מבט מיוקד
מטלטל מצד אל צד.
נרעשת.
בבטני תבל מיוחפת
מולד באין מפריע
גועון השיר.
מרוקנת.
פנימיאלה אז לוחשת
אל פחד
העלים שנושרים אובדים
אך העץ נטוע להצמיח
והמילים הנכתבות מתוכך
נספגו בגשם התעברות
חיכו לצירי הזמן
להנץ אל אורן.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.