לפרקים החלומות גועשים
אל מחוזות שכוחים
למצוא את דרך איך
נבוכים בלב יער עבות
רוחש ליליות אגדה
המזמרות קינה קמאית.
מגששים בטן אדמה רחומה
היולדת שכיות חמדה פגאניות
בדמות זקיפים ונטיפים טובלים יראה.
אל פסגות קרחוניות
נושפות אפוסים סתורים, מעפילים
לובן נערם באופק נשכח.
חלומות צועניים רוקדים פלמנקו סוער
מנערים אבק שגרתי
פנסי שמשות להאיר שבילי חיים, מבקשים.
פנימיאלה אומרת כשלא יודעים איך
צריך לתפור מחצלת סבלנות
וללכת אל הים.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.