[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הכתב העברי הקדום וכתבים שמיים אחרים
Hebrew Writing
דר' אמנון טיל, DAT
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage:
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
Homepage: Stage New
http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
amnont@walla.co.il Email

=====================================
ראשי פרקים
========
הקדמה
יתרונות הכתב האלפבתי
חשיבות המעבר לכתיבה אלפבתית
הכתב והשפה הפרוטו שמי
השפות השמיות
הכתב של אוגרית
הכתב הפיניקי
העברית הקדומה
הכתב העברי והכתב הארמי
התפתחות הכתיבה בממלכת ישראל ויהודה
עברית קדומה וחדשה ושפות שמיות
הכתב הארמי
הכתב השומרוני
כתבים המבוססים על אותיות עבריות: הלדינו והאידיש
כתבים שמיים: הכתב הנבטי והכתב הערבי
ארץ כנען והכנענים
--------------------------------------------------------------------------
ביבליוגרפיה ווביוגרפיה
מאמרים בסידרה: התפתחות הכתב
מאמרים בסידרה: טקסטים
מאמרים בסידרה: העולם העתיק
פרקים בספר: "מהפכות המידע"
========================================
הקדמה

המאמר מביא מקורות דיגיטליים שונים בנושא הכתב העברי הקדום
וכתבים שמיים אחרים.

המונח אלפאבית באנציקלופדיה יען ב-YNET ובוואלהפדיה.

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-8347-ODM0N185MzM3NTYwNl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%91%D7%99%D7%AA

http://www.percepp.demon.co.uk/alphabet.htm


הכתב האלפבתי הקדום בכתובות שונות

http://www.shechem.org/torah/inscript/abchart.html

========================================
יתרונות הכתב האלפבתי

הקטע הבא מבוסס על גבעון ובן זקן (2001).

מה נותנים לנו הכתב האלפבתי, הכתיבה והקריאה?

1. פריצת גבולות הזמן והמרחב. הדיבור בעבר הרחוק, ללא אמצעי
הקלטה ושידור, היה מוגבל בזמן ובמרחב. הכתיבה מאפשרת: א.
איחסון והנצחת אירועים ורעיונות ב. העברת מידע מאדם לאדם,
כולל אנשים המצויים במרחק רב.

2. ייצוג חשיבה מופשטת: יצוג והבעה של דעות, שירה, חוויות
אישיות ופרטיות.

3.  עריכת התכנים בטקסט.

4.  הופעת הכתיבה המלמדת הבוחנת את רעיונות הכותב. הרחבת
התודעה באמצעות כתיבה. כעת מטרת הכתיבה היא חשיבה.

5. יצירת והפצת ידע מדעי: המדיום שבאמצעותו ידע מדעי יכול
להפוך לטכנולוגיה הוא הכתב.

ראה גם את מאמרו של פרופ' גבעון בהקשר הנ"ל:

http://ceti.macam.ac.il/courses/compedu/einfo2.asp

========================================
חשיבות המעבר לכתיבה אלפבתית

המעבר מייצוג באמצעות מספר רב של סמלים (ציורים) למספר סופי של
רעיונות, באמצעות כתב הציורים, לייצוג בעזרת מספר קטן וסופי של
סמלים (למשל, 22 אותיות האלף בית). מספר אין סופי של
רעיונות הוא מהפכני, ואינו נופל בחשיבותו ממהפכת המיחשוב
והתיקשוב ולדעת המחבר עולה עליו.

יש לציין שהמהפכה הדיגיטלית של המיחשוב והתקשוב צימצמה את מספר
הסמלים שבעזרתם אנו מתקשרים מ-22 לשני סימנים בלבד: אפס ואחד
(יש זרם או אין זרם, אמת או שקר).

המעבר משפת סימנים המכילה אלפי סימנים (כמו בראשית הכתב השומרי
והמצרי, שהיו כתבי סימנים בגירסתם הראשונה או הכתב הסיני הקדום
והנוכחי) ל-22 סימנים בלבד של האלפבית הוא משמעותי יותר מאשר
המעבר מ-22 סימני האלף בית ל-2 סימנים בלבד.

במאמר מוסגר יש לציין שלמרות שהמחשב משתמש רק בשני סימנים בלבד
(0 ו-1), הרי המשתמש ממשיך באינטראקציה שלו עם המחשב, ממשיך
להשתמש במגוון אותיות האלפבית, וכמובן גם בספרות מ-9-0 וכן
במגוון סימנים אחרים כמו סימן קריאה, סימן השאלה ועוד.

הכתב האלפבתי הוא בערך בן 3,500 שנה. הכתב האלפבתי החל להתפתח
בשנת 1,500 לפנה"ס, בקירוב בצורה הפרוטו -כנענית. הוא מופיע
לראשונה אצל הפיניקים (הכנענים היושבים בצור וצידון וגם בארצנו
ובקרתגו).

אולם לאחרונה גילו הארכאולוגים שבמצרים, שסביב שנת 1,800 לפני
הספירה היו עובדים שמיים, שפיתחו כתב אלפבתי מיוחד משלהם.

אירוע זה, התחלת השימוש באותיות האלף בית, הוא "קפיצת מדרגה",
שאיננו מבינים עדיין את נסיבות התרחשותו. ללא ספק זה אירוע
תרבותי חשוב ביותר, שאינו נופל בחשיבותו ממהפכת הדפוס, המחשב
והאינטרנט  ובמובנים מסויימים עולה עליהם.

היתרון העצום של הכתב האלפבתי הוא שיש עתה עד כ22-30 אותיות
בלבד ולימוד הקריאה וכתיבה הופך להיות משימה קלה, ואנשים
יכולים לרכוש מיומנות זו בקלות רבה יחסית. המצאה זו של הכתב
האלפבתי יחודית לתרבויות אגן הים התיכון. בציויליזציה הסינית
או של הציויליזציה של המאיה נותר הכתב פיקטוגרפי ומורכב מאלפי
סימנים והיה נחלתו של קבוצת מלומדים קטנה.

השינוי לכתב האלפבתי כלל גם מעבר לכתיבה בפפירוס העשוי מגומא
ולכתיבה בקנה (העשוי מנוצת אווז או תרנגולת) ובדיו. מחוץ
למצרים, במקום שהפפירוס היה נדיר, השתמשו בקלף המעובד מעור של
בעלי חיים. על הקלף היה ניתן לכתוב משני הצדדים.
----------------------------------------------------------------------------------
How the Alphabet Democratized Civilization

http://www.bib-arch.org/EditorsPick/bswbEPSubPage.asp?PubID=BSBR&Volume=8&Issue=6&ArticleID=12

====================================
הכתב הפרוטו שמי

פריצת הדרך הייתה במזרח התיכון בסיני, ואח"כ הכתב הפיניקי
ואח"כ הכתב העברי הקדום, שהיה מורכב מאותיות, שמהם אפשר להרכיב
מילים, משפטים וכו'.

עד לאחרונה הניחו החוקרים, שהכתב האלפבתי התפתח בדרום סיני,
בדרום כנען או בחוף הפיניקי. ההשערה עתה היא שפועלים שמיים,
שעבדו במצריים בראשית האלף השני לפנה"ס, הם שפתחו את הכתב
האלפבתי מתוך סט הסימנים החד עיצוריים של הכתב המצרי. כנראה
שהסופרים, שישבו בארץ, השתמשו בכתב האלפבתי, שפיתחו אחיהם,
שישבו במצרים או בדרום סיני.

ראו מאמרי בנושא זה:

הכתב הפרוטו שמי ממדבר סיני

http://stage.co.il/Stories/655454

=========================================
השפות השמיות

חלק זה מבוסס על ספרו של נוה (תשמ"ט). הכתב האלפבתי צמח בארץ
כנען ומשם התפשט לעולם העתיק. כתב זה אפשר להוציא את הכתב מחוג
הסופרים ולאפשר לשלוט במלאכה זו גם לאנשים, שהכתיבה לא הייתה
מקצועם.

הכתב האלפבתי הוא כתבם של העמים השמים מערביים. הכתב הזה אומץ
הן ע"י השמים הדרומיים והן ע"י הלא שמיים, כגון: האירניים
והיוונים.

השפות השמיות במזרח הקדום הן:

השפות המזרחיות: אכדית, אשורית, בבלית. אלו אינן שפות
אלפבתיות.
השפות המערביות: הכנענית (עברית, פיניקית, מואבית, עמונית,
ארמית).
השפות הדרומיות: דרום-ערבית, אתיופית וערבית.

אפשר לדמות את הכתב השמי והכתבים האחרים לעץ, שגזעו הוא הכתב
הפרוטו כנעני. מגזע זה יצא הכתב הפרוטו ערבי (שממנו התפתחו
הכתבים הדרום-ערבי והכתב האתיופי), והענף היווני-הקדום.

הגזע עצמו הכיל את הכתב הפיניקי, שממנו הסתעפו הכתב העברי
הקדום של הבית הראשון והכתב הארמי. מהכתב הארמי, שהתפשט לדרגת
שפה בין לאומית במזרח הקדום, נוצר הכתב העברי המרובע והכתב
הערבי הקלאסי, שהתפתח מן הגירסה הנבטית של הכתב הארמי.

יוצא דופן בין הכתבים השמיים הוא הכתב של אוגרית, שחיבר בין
צורת האותיות של כתב היתדות לכתב אלפבתי.

מפת השפות השמיות

http://www.bartleby.com/61/tree.html


האוסף של הנסון לשפות השמיות המערביות

http://www.kchanson.com/ANCDOCS/westsem/westsem.html

-------------------------------------------------------------------------------
שמי

http://www.answers.com/topic/semitic


השפות השמיות

http://www.answers.com/topic/semitic-languages

http://phoenicia.org/semlang.html


השפות השמיות המערביות

http://www.answers.com/topic/west-semitic-languages


השפות השמיות המרכזיות

http://www.answers.com/topic/central-semitic-languages


השפות השמיות הצפון מערביות

http://www.answers.com/topic/northwest-semitic-languages

=====================================
הכתב האוגריתי

ראו מאמרי בנושא זה:

הכתב האוגריתי

http://stage.co.il/Stories/632554

====================================
באלף הראשון לפנה"ס רווחו בסוריה ובארץ ישראל שלושה כתבים
אלפבתיים, שהתפתחו ממקור משותף: הפיניקי, העברי והארמי. הכתב
הפיניקי שימש ככתב לאומי. לעומת זאת, השימוש בכתב העברי הצטמצם
והארמית הפכה לשפה בינלאומית. הכתב העברי החדש בגרסת האותיות
המרובעות התבסס על הארמית.

הכתב הפיניקי, שהוא צאצאו הישיר של הכתב הפרוטו כנעני, התהווה

ב-1050 לפנה"ס. הוא היה בן 22 אותיות ונכתב בשורות מאוזנות
מימין לשמאל. במאות ה-10 וה-9 הוא הפך ללשון בינלאומית. הכתב
הפיניקי הוא אבי הכתבים האלפבתיים השמיים.

הפיניקים והכתב הפיניקי

http://stage.co.il/Stories/632362

========================================
מקורה של העברית

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=24782&catcode=1191

http://members.bib-arch.org/nph-proxy.pl/000000A/http/www.basarchive.org/bswbSearch.asp=3fPubID=3dBSBR&Volume=3d18&Issue=3d6&ArticleID=3d2&UserID=3d0&

http://members.bib-arch.org/nph-proxy.pl/000000A/http/www.basarchive.org/bswbSearch.asp=3fPubID=3dBSBA&Volume=3d28&Issue=3d3&ArticleID=3d6&UserID=3d0&

------------------------------------------------------------------------------
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא

ראו מאמרי בנושא זה:

כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא

http://stage.co.il/Stories/633864

=========================================
הכתב העברי והכתב הארמי

העברים והארמים השתמשו ב-22 האותיות, שלמדו מהכנענים
הפיניקיים.

לוח גזר, הנחשב לכתובת העברית הראשונה, כתוב בכתב הדומה לכתב
הפיניקי מן המאה ה-10 לפנה"ס. ישראל ויהודה השתמשו באותו כתב
למרות ההבדל בניבים. המואבים והאדומים אימצו כתב זה לצרכיהם,
תוך שימוש בניבים שלהם.
=========================================
התפתחות הכתיבה בממלכות ישראל ויהודה

חלק זה מבוסס על ספרו של פרופ' נאמן (2002). בארץ כנען צמחה
תרבות עירונית ענפה כבר בתקופת הברונזה הקדומה (2250-3350
לפנה"ס). בארץ הוקם מערך צפוף של ערים וכפרים.

במצריים נעשה שימוש בכתב ההירוגליפי מסוף האלף הרביעי לפנה"ס,
ואילו בממלכת אבלה שבצפון סוריה נתקבל במחצית השניה של האלף
השלישי כתב יתדות, שמוצאו ממוזופוטמיה. תושבי כנען לא אימצו לא
את כתב ההירוגליפים ולא את כתב היתדות.
------------------------------------------------------------------------------------
העיר-מדינה אבלה והכתב האבלי

http://stage.co.il/Stories/537238719

--------------------------------------------------------------------------------------
בתקופת הברונזה המאוחרת התפשטה הכתיבה בכתב יתדות ברחבי כנען.
כתב היתדות האכדי שימש להתכתבות בין מלכי כנען לבין השליט
המצרי של אותה תקופה (מכתבי עמארנה). לא נכתבו בכתב זה יצירות
ספרותיות כנעניות אלא רק באוגריתית.

אף שהכתב המצרי לא אומץ בארץ, הייתה לו תרומה חשובה ללידתו של
כתב האלפבית. מוסכם במחקר, שלידת האלפבית נעשתה ע"י הפרדת
המערכת החד עיצורית מתוך המערכת המסובכת של הכתב המצרי הכוללת
גם רב עיצורים ואידאוגרמות.

ישנו דמיון צורני בין צורות שונות של הירוגליפים מצריים לבין
רבות מאותיות האלפבית הקדומות. תחילה היו בכתב זה 27 סימנים
ואח"כ במאה ה-13 לפנה"ס המערכת צומצמה ל-32-22 סימנים.

באלף הראשון לפני הספירה מופיעות כתובות מלכים רבות באזור
כנען. במאה ה-8 לפנה"ס, ובמיוחד במאה ה7, החל הכתב האלפבתי
להתפשט בממלכת ישראל ויהודה.

ממלכת ישראל חדלה להתקיים בשנת 720 לפנה"ס ואילו ממלכת יהודה
חדלה להתקיים בשנת 587 לפנה"ס. יתכן שמספר יודעי קרא וכתוב
במאה ה-7 וה-6 לפנה"ס היה כ-10 אחוז, ויתכן שקצת יותר. מה
שברור הוא שעד המאה ה-8 לפנה"ס הייתה ידיעת קרוא וכתוב בישראל
ויהודה מצומצמת למדי.
-----------------------------------------------------------------------------------------
ימי הממלכה המאוחדת: תמונה ארכיאולוגית - כתב וכתיבה

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13330

----------------------------------------------------------------------------------------
עד חורבן בית ראשון התפתח הכתב העברי במסגרת אחידה. עם חורבן
הבית והגליית המשכילים לבבל השתנה הכתב העברי. שבי ציון דברו
וכתבו בארמית, שהייתה הלשון הרשמית של האימפריה הפרסית, שבתוכה
שכנה גם יהודה.

מהמאה השנייה לפנה"ס ואילך כתבו היהודים בכתב, שהם פיתחו מהשפה
הארמית. בזמן זה הצטמצם השימוש בכתב העברי הקדום. בזמן הבית
השני כתב זה מופיע על מטבעות. לאחר מטבעות בר-כוכבא ב-135-132
לספירה. אין יותר עדות לשימוש בכתב העברי הקדום. לאחר זמן זה
רק השומרונים משמרים את הכתב העברי הקדום.
-------------------------------------------------------------------------------------
הקטע הבא מבוסס על ירדני .(2000) עד לגלות בבל, בראשית המאה ה6
לפנה"ס כתבו עברית בכתב העברי הקדום המכונה "כתב דעץ" "כתב
רעץ" או "כתב לבונאה".

כתוצאה מהמגע עם הארמית, שכבשה לה מעמד כלשון תקשורת והמנהל
בכל האזור שבשלטון בבל, זנחו היהודים בהדרגה את כתבם הלאומי
והחלו לדבר ולכתוב בלשון ובכתב הארמי.

עם ייסוד הממלכה הפרסית, בסוף המאה ה-6 לפנה"ס, התפשט השימוש
בלשון הארמית לכל ארצות האימפריה הפרסית, ולכל הקהילות
היהודיות בתוכה, כולל יהודה.

הלשון והכתב הארמי הגיעו לשיא שכלולם במאה ה-5 לפנה"ס, והם
שלטו באימפריה זו עד לנפילתה בימי אלכסנדר מוקדון, במחצית
השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס.

עם נפילת האימפריה הפרסית, חדלה הלשון הארמית לשמש לשון רשמית
ואת מקומה תפסה הלשון היוונית. עמי ארצות השלטון הפרסי לשעבר
המשיכו להשתמש בלשון ובכתב הארמי. בימי יורשי אלכסנדר התפצלה
הממלכה ליחידות קטנות, ובהעדר שלטון מרכזי החלו הלשון והכתב
הארמיים לפתח ניבים וסגנונות מקומיים שונים. בין סגנונות אלו
היה הכתב היהודי, שנקרא כך כי התפתח באזור יהודה.

הכתב העברי הקדום המשיך לשמש בצורה מוגבלת אצל היהודים לצד
הכתב היהודי עד למאה השניה לספירה ואז הפך לנחלת השומרונים
בלבד. לענף הכתב היהודי שייך הכתב העברי בן זמננו.

הכתב הרהוט (כתב היד או הכתב הקורסיבי) שהיה נהוג ביהודה בימי
הבית השני ואחרי החורבן, אינו מתועד יותר לאחר מרד בר כוכבא.

בגלל התהפוכות ההסטוריות של העם היהודי, חלו שנויים רבים
בכתבים העבריים בתקופות השונות. כתב הספר העברי היה שמרני
מטבעו. נוצרו כמה סגנונות של כתב הספר העברי ומאחד הסגנונות
הללו התפתח הכתב העברי בו אנו כותבים היום.

יש לציין שהלשון העברית בנויה מרבדים: לשון המקרא, לשון חז"ל,
לשון ימי הביניים והעברית החדשה. לשון המקרא מורכבת מלשון
ארכאית, קלאסית ומאוחרת.
-------------------------------------------------------------------------------------
הערך "תנ"ך" בויקיפדיה ובוואלהפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%9A

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A

http://en.wikipedia.org/wiki/Tanakh

http://en.wikipedia.org/wiki/Bible


התנ"ך המנוקד

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0.htm


לשון המקרא

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA&redirect=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F%5F%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3685

http://www.answers.com/topic/biblical-hebrew-language


הטקסט התנ"כי

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9529


המרכז למחקר עברית עתיקה

http://www.ancient-hebrew.org/

-----------------------------------------------------------------------
הכתב העברי

עברית

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA

http://www.safa-ivrit.org/alphabet/index.php

http://www.safa-ivrit.org/history/index.php

http://www.safa-ivrit.org

---------------------------------------------------------------------------
אנגלית

http://www.omniglot.com/writing/hebrew.htm

http://www.answers.com/topic/hebrew-languages

http://www.answers.com/topic/hebrew-alphabet-1

http://www.bibleandscience.com/hebrew.htm

http://www.ancient-hebrew.org

http://www.answers.com/topic/hebrew-language

http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=1308&letter=A&search=old%20Hebrew%20script#3530

המבנה של האלפבית העברי

http://www.virtuescience.com/hebrew-alphabet.html

------------------------------------------------------------------------
האותיות העבריות

התכונות המיוחסות לאותיות העבריות השונות

http://www.moriya.org.il/Art/artid.asp?id=438


האות א בעברית בוואלהפדיה

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%90

מקישור זה אפשר להמשיך ליתר האותיות העבריות מא-ת.
----------------------------------------------------------------------------
לשון המשנה והתלמוד

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/lashon-2.htm

http://www.answers.com/topic/mishnaic-hebrew-language

------------------------------------------------------------------------------------
לשון חז"ל

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3686

----------------------------------------------------------------------------------
הלשון העברית בימי-הביניים

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3687

http://www.answers.com/topic/medieval-hebrew

---------------------------------------------------------------------------------
הלשון העברית המתעוררת ולשון ימינו

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3688

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3689

http://lib.cet.ac.il/pages/language.asp

-----------------------------------------------------------------------------
אוריינות עברית ברשת האינטרנט

http://stage.co.il/Stories/583190

=====================================
עברית קדומה וחדשה ולשונות שמיות

פונטים של שפות עתיקות שונות

http://www.historian.net/files.htm

----------------------------------------------------------------------------------
מגילות מדבר יהודה

ראו מאמרי בנושא זה:

מגילות מדבר יהודה

http://stage.co.il/Stories/632547

---------------------------------------------------------------------------------
מאמר על הפונטיקה של העברית הקדומה

http://edgesensor.com/feast/ancient.html


בלוג על עברית עתיקה

http://www.paleojudaica.blogspot.com


ניקוד

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93

http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html#milsh

http://www.answers.com/topic/vowel-point


פיסוק

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7


כתיב

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91

-----------------------------------------------------------------------------
קישורים של דר' תמר צבי בנושא הכתב במזרח הקדום

http://hebrew-language.haifa.ac.il/links.htm

======================================
הכתב הארמי

ארם והכתב הארמי

http://stage.co.il/Stories/646498

=======================================
הכתב השומרוני

הכתב השומרוני התפתח מהאלפבית של העברית הקדומה, ועד היום אותם
כ-600 השומרונים החיים בשכם ובחולון משתמשים בכתב העברי
הקדום.

http://www.omniglot.com/writing/samaritan.htm


עוד על הכתב השומרוני ומי היו השומרונים:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D

http://www.the-samaritans.com/hebrew.htm

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8901

http://www.answers.com/topic/samaritan-hebrew-language

http://www.the-samaritans.com/hebrew.htm

========================================
כתבים המבוססים על אותיות עבריות

הלדינו

http://www.omniglot.com/writing/ladino.htm


האידיש

http://www.omniglot.com/writing/yiddish.htm

========================================
כתבים שמיים

הכתב הערבי

הנבטים והתפתחות הכתב הערבי

http://stage.co.il/Stories/632544


האמהרית הגעז והטיגריניה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%AA

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A2%D7%96

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94

http://www.bh.org.il/Names/ethiopianamesh.asp

http://www.answers.com/topic/ge-ez-alphabet

=========================================
ארץ כנען ותושביה הכנענים

http://stage.co.il/Stories/631401

==========================================
ביבליוגרפיה ווביוגרפיה

אבן שושן א. (1961), לשון וכתב, ש. זאק, ירושלים.

אמית י. (1997), הסטוריה ואידאולוגיה במקרא, אוניברסיטה
משודרת משרד הביטחון, ת"א.

אמית י. (2003), גלוי ונסתר במקרא, ידיעות אחרונות, ת"א.

ארמסטרונג ק., (2006) ההיסטוריה של אלוהים, כתר, ירושלים.

פרקים 1 ו2 (עמ' 22-95) עוסקים בתולדות האמונה היהודית.

בן-צבי י.  "הכתב השומרוני בכתבי הגאונים", ידיעות
החברה לארץ ישראל ועתיקותיה, ז, 30-33.

גבעון י. ובן זקן א. (2001), מבוא לאינפורמטיקה חינוכית,
מבט לחלונות, הוד השרון.

זקוביץ י. ושנאן א., ,(2004) לא כך כתוב בתנ"ך, ידיעות
אחרונות, ת"א.

ירדני ע. (1991), ספר הכתב העברי, כרטא, ירושלים.

ירדני ע. (2000), אוסף תעודות ממדבר יהודה וחומר קרוב,
האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר תולדות ישראל, ירושלים.

כהן י. (1993), מקרא חל, התנ"ך בראיה חילונית, גולן ירון,
ת"א.

לוין י"ל ומזר ע (עורכים), (2001), הפולמוס על האמת ההסטורית
במקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

לוריא ב. (תשמ"א), "הכתב העברי הקדום - של מי?", בית מקרא,
כ"ו, .98-101

ליפינר א. (תשמ"ט), חזון האותיות, תורת האידאות של האלפבית
העברי, הוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית בירושלים,
ירושלים.

מבורך ב. שלבי ההתפתחות של אותיות האלף-בית העברי, אקדמון,
ירושלים.

נאמן נ. (2002), העבר המכונן את ההווה, עיצובה של ההיסטוריה
המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן, ארנה-הס,
ירושלים.

נוה י. (1979), אותיות ותולדותיהן, כתר, ירושלים.

נוה י. (1981) (עורך), מקראה על כתובות יהודיות, מאגנס,
ירושלים.

נוה י. (1989), ראשית תולדותיו של האלפבית, מבוא לאפיגרפיה
ופליאוגרפיה שמית-מערבית, מאגנס, ירושלים.

נוה י. (2003), על חרס וגומא - כתובות ארמיות ועבריות,
מאגנס, ירושלים.

ניר ר. ,(1989), מבוא לבלשנות 123, האוניברסיטה הפתוחה,
ת"א,
95-99.

פינקלשטיין י., סילברמן א. (2003), ראשית ישראל, ארכאולוגיה
מקרא וזכרון היסטורי, אוניברסיטת ת"א, ת"א.

פרידמן ר"א (תשנ"ה), מי כתב את התנ"ך?,  ת"א.

קתדרה ,100 (תשס"א).

קדמן ל. (תשכ"א), "כתב המטבעות העברי, מחקר באפיגרפיה
ופלאוגרפיה של המטבעות היהודיות העתיקות",ארץ ישראל: מחקרים
בידיעת הארץ ועתיקותיה, 94-103.

רוזנמן י. (תשנ"ד), "הכתב העברי - תולדות הכתב והרקע האמנותי
של האות", בתוך: ספר השנה של העורכים והעיתונאים בכתבי-העת
בישראל, 325-328.
-------------------------------------------------------------------------------------
ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת המקרא

עברית

http://www.hum.huji.ac.il/Dinur/links/Archaeology.htm

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/heker-eli-1.htm

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm

http://www.tau.ac.il/humanities/jhistory/bibhistory/course1.htm

http://www.tau.ac.il/humanities/jhistory/bibhistory/course2.htm

http://www.tau.ac.il/humanities/jhistory/bibhistory/course3m.htm

http://www.tau.ac.il/humanities/jhistory/bibhistory/course4.htm


ביקורת המקרא

http://pedia.walla.co.il/?w=/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&redirect=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%5F%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA

---------------------------------------------------------------------------------
אנגלית

http://www.tfba.org/index.php

http://www.biblicalarcheology.net/Topics.htm

http://www.bibleinterp.com

http://www.bib-arch.org

http://www.bibleinterp.com

---------------------------------------------------------------------------------
afro-asiatic-languages

http://www.answers.com/topic/afro-asiatic-languages

-------------------------------------------------------------------------------
תקן ברייל לעברית ולערבית

http://www.ofek-liyladenu.org.il/prog/jawsbrl.php


החוג ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר אילן

http://www.biu.ac.il/JS/hb


החוג לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן

http://www.biu.ac.il/JS/tn

==========================================
מאמרים בסידרה: התפתחות הכתב

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lktav.htm

===========================================
מאמרים בסידרה: טקסטים

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ltext1.htm

===========================================
מאמרים בסידרה: העולם העתיק

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/latic.htm

=======================================
פרקים בספר: "מהפכות המידע"

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/linfor.htm

=======================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=========================================







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לשניה חשבתי,
וואלה! לא אשרו
לי ת'סלוגן. אבל
אז חיכיתי עוד
יום וגיליתי
שבעצם כן אשרו
ת'סלוגן, רק
באיחור. זה למה
פעם הבאה אני
שולח רק
ב-FEDEX

-אחד מפאלו אלטו
שקיבל ספונסרשיפ
מ FED
EX


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/5/07 19:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמנון טיל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה