העיר אוגרית והכתב האוגריתי
דר' אמנון טיל, DAT
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage:
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
New Stage Homepage:
http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
Email: amnont@walla.co.il

======================================
ראשי פרקים
========
הקדמה
אוגריתית
טקסט
מבוא לדקדוק האוגריתי
מיתולוגיה
אוגרית והתנ"ך
סופה של אוגרית
ביבליוגרפיה
========================================
הקדמה

בעיר הנמל אוגרית שבצפון סוריה זכה הכתב האלפבתי לתפוצה רחבה
ובה הוא נכתב בכתב יתדות.  יש לציין שכתב היתדות האכדי של שומר
אשור ובבל (שקדם לכתב האוגריתי) לא היה כתב אלפבתי.
=======================================
אוגריתית

הקטע הבא נכתב בעקבות אבן שושן. בשנת 1928 נתגלו בצפון סוריה,
בחפירות תל ראס שמרה, תעודות עתיקות רבות, עשויות מחמר
וכתובות בכתב יתדות. תחילה סברו החוקרים שזהו כתב יתדות אכדי,
הכתב של שומר, אשור ובבל. אולם החוקרים מצאו שמדובר בכתב בן
30 סימנים שונים בלבד.

בין כל קבוצת סימנים קצרה היה רווח ומכאן הסיקו החוקרים מסקנה
שזהו כתב אלפבתי (שהרי כתב סימנים מכיל מאות עד אלפי סימנים
וכתב הברות מכיל כ80-90 הברות).

מתברר כי הכתב של אוגרית הוא כתב שמי-כנעני הדומה לעברית,
והוא כתוב בכתב יתדות. הכתב נקרא כתב אוגרית כי ליד ראס שמרה
נמצאת העיר הפיניקית אוגרית וגם בכתובות העתיקות באוגרית נזכר
שם זה.

גלוי כתב זה (שצורתו כתב יתדות ושפתו אלפבתית-כנענית) עורר
עניין רב בקרב המדענים. הם הצליחו לקרא את התעודות המעניינות
הללו ובתוכן אגדות, ותפילות ומזמורים לאלים (בעל דניאל, ענת,
אשרה, עשתורת). כן נמצאו כתבים דיפלומטיים, משפטיים, כלכליים,
ניהוליים, לימודיים, ספרותיים ודתיים. השירה האוגרית תורגמה
לעברית בידי פרשן המקרא הנודע משה דוד קאסוטו.

האל הראשי של אוגרית נקרא "אל". החשובים שבאלים המשניים היו
בעל (המוכר לכל קוראי התנ"ך), אשרה (כנ"ל), ים (אל הים
הסוער), ומות (אל המוות). השמות "ים" ו"מות" קשורים, ללא ספק,
למילים העבריות "ים" ו"מוות".

זמנן של תעודות אלו הוא מהמאה ה12 לפנה"ס, והן מאוחרות  מן
הכתובות הפרוטו כנעניות של סיני (שנעשו ע"פ דוגמת ההרוגליפים
המצריים).

החוקרים משערים שאולי הכתב האוגריתי הוא המצאתם של סופרים או
כהנים כנענים מוכשרים, שהשתמשו בכתב היתדות הידוע בזמנו
והמציאו לו אלף-בית מיוחד שבו רשמו את האגדות והמזמורים
שהתגלו אח"כ בעתיקות של תל ראס שמרה.

עם הרס ערי כנען בסוף המאה ה13 ובמאה ה12 לפנה"ס פסק השימוש
בכתב היתדות,  והכתב האלפבתי הפיניקי-כנעני הפך לכתב היחיד
בכנען.
-----------------------------------------------------------------------------------
מפת השפות השמיות מערביות ומיקומה של האוגרית

http://phoenicia.org/alphabet.html


הכתב והשפה

http://www.answers.com/topic/ugaritic-alphabet

http://www.answers.com/topic/ugaritic

http://www.theology.edu/ugraintr.htm

http://www.bibleandscience.com/ugaritic.htm

http://www.johnstrt.demon.co.uk/ugaritic/ugarrdl.html

http://www.omniglot.com/writing/ugaritic.htm

=======================================
העיר-מדינה אוגרית

אוגרית

עברית

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA

http://pedia.walla.co.il/?t=&q=%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA


אנגלית

העיר

http://en.wikipedia.org/wiki/Ugarit

http://www.answers.com/topic/ugarit

http://www2.div.ed.ac.uk/other/ugarit//home.htm

=======================================
טקסטים

לוחות אוגרית

http://www.wicca-israel.com/ar.php?id=36

http://www.wicca-israel.com/ar.php?id=38

http://www.witchcraft.co.il/blog/?p=74

http://lib.haifa.ac.il/www/mesila/sea/123.html


כתובת באוגריתית מהמאה ה14 לפנה"ס.

http://www.kchanson.com/ANCDOCS/westsem/kret.html

=====================================
מבוא לדקדוק האוגריתי

http://www.theology.edu/ugraintr.htm

=======================================
מיתולוגיה

האל בטקסט האוגריתי

http://www.bbc.co.uk/dna/ww2/A1113436


האלה ענת - משה דוד קאסוטו

http://www.witchcraft.co.il/cassuto01.htm

=======================================
אוגרית והתנ"ך

http://www.theology.edu/ugarbib.htm

=========================================
סופה של אוגרית

http://www.daat.ac.il/daat/history/divrey/maamar12d.htm

=======================================
ביבליוגרפיה

אבן שושן א.  לשון ושפה, הוצאת זק, ירושלים, 84-86.

גינזברג ח. א. (תרצ"ו), כתבי אוגרית.

גורציון כ. ה. (1987), "כתבי אוגריתית - 50 שנות מחקר",
בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, ח' (32-33), 20-29.

טלשיר צ., שמיר י וסיון ד. (עורכים) (2001), תשורה לשמואל,
מחקרים בעולם המקרא, מוסד ביאליק, ירושלים.

בעמ' 287-297 מופיע מאמר של סיון ד. "מעמד האוגריתית בקרב
הלשונות השמיות צפון-מערביות בעקבות מחקר חדש".  

ליונשטם ש. א. (תשכ"ט), "כתבי אוגרית וספרות המקרא",
קדמוניות: רבעון לעתיקות של ארץ ישראל וארצות המקרא, ב' (3),
83-89.
==========================================
מאמרים בסידרה: התפתחות הכתב

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lktav.htm

===========================================
מאמרים בסידרה: טקסטים

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ltext1.htm

===========================================
מאמרים בסידרה: העולם העתיק

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/latic.htm

=======================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=========================================