מזמן לזמן
בתוך הרגעים הכמוסים
ניגון אחד בוקע
זורה זהב חיוור
בעלוות השתיקה
מקיץ חביונות
באשף לא מוסבר.
באדמותייך אפסע כלביאה לבנה
הקמה ממרבצה בדממה
ואלבש גלימת תשוקתך
הנארגת בנול פחדייך
לילה לילה
כל נים בי ינשום דמותך.
פנימיאלה אומרת שלאהוב אמיתי
זה כשנפש נוגעת בנפש
תשוקה צרופה
בהוויה של משמעות,
פעם אחת בחיים
שצריך להוקיר.
מתוך: תלקיט שיחות עם פנימיאלה
עוד בסדרת פנימיאלה
על אהבה:
http://stage.co.il/Stories/614006 פנימיאלה אומרת כשאוהבים
http://stage.co.il/Stories/614013 פנימיאלה אומרת שלאהוב זה
http://stage.co.il/Stories/614018 ים פנימיאלה אומרת[פחדים]
http://stage.co.il/Stories/614019 פנימיאלה אז לוחשת [שירה]
http://stage.co.il/s/622467פנימיאלה אומרת כשלא יודעים
איך[חלומות]
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|