[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537411984


לכל דבר שניתן איך שהוא לדמיין, יש יקום בו הוא קיים בפועל, לא
משנה עד כמה הסתברותו נמוכה. ביקום בו אנו דנים, משהו השתבש
אצל גיבורי העל שלנו. זה היה יקום מסקרן כמו תאונת דרכים: אתה
מעוניין להסיט מבטך מההתרחשות, אבל קשה שלא להסתכל...

מטרופוליס, כעבור 5 שנים, 1935


(ההתרחשות הבאה קרתה במשרדו של לקס לות'ור, בחברת "לקס קורפ")

"דיאנה, תשיגי לי מנאס"א טונה של קריפטונייט!!!", שאג
הקירח השמן שמנהל את עסקיו המפוקפקים בחסות החוק לכאורה.
"דיאנה פרינס לשרותכם בחברת 'לקס קורפ'", ענתה המזכירה, לעסה
מסטיק ויצרה בלון שהתפוצץ.
לפתע נוצר לידה קרע סגול במרחב ובזמן וכולו ברקים ורעמים. ראש
הציץ מתוכו ואמר לדיאנה "דיאנה, את תחת היפנוזה של אלכסנדר
לות'ור. הייעוד האמיתי שלך הוא לא להיות מזכירה. את אלה
וגיבורת על!!! תוציאי את הלאסו מהמגירה..."





שעה מאוחר יותר, בסנטרל סיטי

סופרמן והסמוראי הלכו בעיר וחיפשו פורעי חוק להתעמת איתם. לידם
ריחף ללא יציבות (מדי פעם הוא נפל) הגרין לנטרן ג'יימי אולסן.
"שכה אחיה, אני נלחם לצד סופרמן והסמוראי", התלהב ג'יימי.
לפתע השמיים התמלאו עננים וברקים ורעמים יצאו מתוכם. חור תולעת
סגול, כולו ברקים, התגשם לידם ומתוכו יצא גבר שרירי במסכה
שמזכירה ראש עטלף ועל חזהו סמל העטלף. הוא צלע מעט והיה בו
משהו שהרגיש מוכר לסמוראי.
"שלום, סופרמן. אני רואה שגילית לפחות חלק מכוחותיך האמיתיים.
סוף סוף קוראים לך סופרמן כמו בממד שלנו ולא החרגול...", אמר
גיבור העל מממד אחר.
"מי אתה?" תבע הסמוראי לדעת.
הגיבור הסיר את המסכה ונותר ראשו הבוגר, עם שיער שיבה וקמטים
מסביב לעיניים שהזכירו צב, אבל צב מגניב, צב נינג'ה.
הוא חייך חיוך צעיר מאוד, עם שיניים שבהקו בלובן שלהן.





(סיפורו של בארי אלן פניוורת')

"שמי בארי אלן פניוורת' ואני שילוב של היקום שלי בין בארי אלן,
"הפלאש" אצלכם, לבין רב המשרתים של אחוזת ויין, אלפרד
פניוורת'.
במלחמת העולם הראשונה הייתי מרגל עבור ה-CIA, אחר כך עברתי
הסבה מקצועית להיות מדען משטרתי. יום אחד פגע הברק בארון
הכימיקלים במעבדה, כשהייתי מולו, אבל בניגוד ליקום שלכם לא
הפכתי מיד לגיבור על, אלא עברתי קטיעת רגל מתחת לברך ואני
משתמש ברגל תותבת.
לאחר מכן חיפשתי עבודה איטית יותר והגעתי להיות רב המשרתים
באחוזת ויין. ברוס, ההורים שלך נרצחו תוך כדי שוד בסמטה ואני
הייתי היחיד שגידל אותך. הפכת לאביר האפל בתחפושת, באטמן, רודף
את השחיתות והפשע בגותאם סיטי, עד שיום אחד נרצחת בידי
הג'וקר.
יום אחד התבוננתי בראי וראיתי אותך במסכה וסמל העטלף הרגיל
עליך, רק שהופעת מולי קטוע רגל.
'בארי', אמרת לי בחיזיון, 'עדיין יש לך כוחות של איש צעיר, אתה
תוכל לרדוף את הפשע במקומי'.
ואכן כך עשיתי, אבל יום יבוא וגם לי לא יהיה כוח לזה, אז
החלטתי ללכת למאיץ החלקיקים בסרן, שם נכנסתי לקרע בין ממדי,
עברתי ליד דיאנה נסיכת האמזונות והערתי אותה, שתזכור איזה כוח
יש בה... עכשיו אני מציע לך, ברוס, בגד נוסף של איש העטלף וגם
עדשות מגע כדי שלא יראו שאתה ברוס עם העיניים הלבנות... לך
לסמטה ותתלבש".
ברוס הלך וחזר בדמות איש העטלף עם עדשות מגע.
לפתע נשמע רעש התרסקות, שלאחריו האל ג'ורדן רץ שטוף חימה וזעם
לעברם.
"המטוס שלי!!! הוא התרסק הפעם לגמרי!!!! מה אני אעשה?!"
בארי מיקום אחר הניח יד מרגיעה על זרועו.
"אל תדאג, יש לי עבורך הזדמנות שנייה. ג'יימי יודע שהוא לא
מתאים להפעלת טבעת הפקח הירוק - ולך יש יותר כוח רצון ממה שאתה
חושב, עובדה שעד עכשיו לא התרסקת עד כדי כך שלא יהיה לך
מטוס".
ג'יימי חייך במבוכה והעביר את הטבעת להאל.
"אבל מה עם הרגלי השתייה שלי? איך אפעיל את הטבעת כשאני
שיכור?"
"קח ממני קנקן קפה", חייך בארי והושיט יד לעבר הקרע הבין
יקומי, מוציא משם קנקן קפה, "אני מצפה ממך שעד שאחזור לפה
תחזור להיות פיכח. שתדע שבהרבה יקומים, כולל זה, בשנה הזו נוסד
ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים. תכנס למפגשים איתם, הם יסייעו
לך".





גותאם סיטי, עשרים שנה מאוחר יותר, 1955

ברוס בחליפת העטלף רץ כשחושיו אומרים לו שמשהו רע עומד לקרות,
עד שהגיע לסמטה.
ג'ו צ'יל, השודד, כבר ירה בהוריו כדורים והם דממו על המדרכה
וגם דיממו.
עד שהגיע לשם, ג'ו כבר ברח וברוס התכופף בסמטה למשש את פניהם
הכה מוכרות של הוריו. הוא לא חש דופק, כך שהם היו מתים.
גשם ירד בסמטה ודמעות מעיניו של ברוס וקשה לדעת מאיפה זרמו
יותר נוזלים.





בינתיים, במציאות בה נכתב הסיפור הזה
http://stage.co.il/Stories/537411684


"ברוס, בוא נסגור כאן את התסריט", אמר קלארק - וכך עשו.





בגשם, מעיניו של ברוס, הלא הוא באטמן, ירדו דמעות. לפתע
הרגיש הכבדה בעדשות המגע הללו והחליט להסיר אותן. והנה צצו להם
בדרך נס שני אישונים שחורים וראייתו שבה אליו. מאז הפך לאביר
האפל, רודף מעומק ליבו רוצחים, מאפיונרים ואנסים.


-הסוף-

(עכשיו רק תדמיינו שמופיע עיגול על המסך
ומתוכו מבצבץ ראשו של פורקי החזרזיר הגמגמן
והוא אומר "זה-זה-זה הכול חברים!!!")







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אדם
רוצה, אך לעיתים
קרובות יותר-
אדם מוכרח


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/5/26 12:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציצי מקניל

© 1998-2026 זכויות שמורות לבמה חדשה