לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537411683

לכל דבר שניתן איך שהוא לדמיין, יש יקום בו הוא קיים בפועל, לא
משנה עד כמה הסתברותו נמוכה. ביקום בו נדון, התקיימו כמה כוכבי
עבר לצד כוכבים עכשוויים יותר. זה היה ללא ספק אחד היקומים
המשעשעים יותר לצפות בהם...

הוליווד, 1932

ברוס ויין התהלך עצבני כארי בכלוב באולפני האחים וורנר. לפתע
רטט הפלאפון עם האינטרנט שלו (באותה מציאות היה כבר בזמן הסרט
האילם אינטרנט עם פלאפון).
"שלום לך, סמוראי", נשמע קולו הליצני של הג'וקר, "תן לי
להראות לך משהו שצולם, באופן טבעי, בלי טריקים,
באולפנים..."
לתדהמתו של ברוס נראה קלארק קנט כשהוא מרחף ללא כבל מחובר
ויורה קרני לייזר לתוך הקפה שלו כדי לחמם אותו מעט.
"אתה.. אתה לא שיפצת את התמונות הללו...?" שאל ברוס.
"אתה יודע, בתור מפיק, להבדיל בין פעלולים לבין המציאות,
נכון?!"
ברוס נדהם. הרעיון לפיו חייזר כל יכול מהכוכב קריפטון, כמו
בקומיקס, מסתובב בינינו, עשתה לו כאב בטן.

...שמת לב שהסמוראי, בסצנות בהן הוא מופיע לצד ג'וש בליין,
בגילומו של ברוס ויין, מודבק במעבדה על גבי הצילומים עם
ברוס?!" גיחך הג'וקר לעבר הפלאפון לקלארק.
קלארק הסיר מעליו את בגדי העיתונאי בסחרור ונותר במדי סופרמן.
באותו הזמן, ברוס ויין לבש את מדי הסמוראי. הם רצו אחד לקראת
השני, כשלפתע נפגשו בחצי סט שבאמצעו היה קיר זכוכית.
סופרמן הרים באוויר את הסמוראי והשליך אותו לעבר קיר הזכוכית.
הקיר נשבר וברוס נשרט קלות.
הסמוראי (הלא הוא ברוס, למי שמתבלבל) קם רק כדי לזנק מעל
סופרמן.
"לא מתאים לי שתכתיב לאנושות כיצד להתנהל, חייזר כוחני!!!" נהם
ברוס.
הוא חבט באגרופיו בקלארק ולפתע הוציא מכיסיו סכין עשויה
מקריפטונייט והחל לשרוט את קלארק.
קלארק מצידו נהם, "כן?! וזה שאתה מיליארדר עם אינסוף מכשירים
שאין לרובנו, זה הוגן?!"
הם היכו איש את רעהו ולפתע הפסיקו והחלו לצחוק.
"אתה שם לב שהשתדלנו לא להכות חזק מדי אחד את השני?" גחך ברוס,
"זה כי עמוק בלב שנינו יודעים שאנחנו גיבורים עם שליחות לגאול
את העולם מפשע..."
הם עזרו איש לרעהו לקום, הולכים חבוקים לעבר הרחוב.
"האם שמתם לב", צרח הג'וקר במסכים ברחוב, "שיש בידי את ספרי
הקומיקס המקוריים, בהם במקום שיהיה כתוב הכותב ג'רי סיגל
והמאייר ג'ו שוסטר, כתוב שמו האמיתי של הכותב, קלארק קנט?!
והדמות שם איננה מארק בנט, אלא העיתונאי לכאורה... האם שמתם לב
שבספרי הקומיקס המקוריים של הסמוראי, הכותב הוא ברוס ויין,
במקום ביל פינגר וכך גם שם הדמות הראשית?!" הוסיף לגחך והראה
את אותם קומיקסים.

"זה לא בסדר... חייזר מתערב בנושאים כמו צדק אצלנו", מלמל בזעם
איש מהרחוב.
"הוא צודק, זה באמת לא בסדר...", מלמל שאר המון האדם והם החלו
להתאסף בצורה מאיימת סביב סופרמן והסמוראי.

"עצרו", אמר גמד מעופף שהופיע שם לפתע, "אני השדון מיקסזפיטליק
מהממד החמישי. ברוב המציאויות בהן הופעתי הזקתי לגיבורי העל,
אבל פה נראה שאפשר רק לתקן את המציאות. אז אני מוחק את הזיכרון
לכל מי שידע שסופרמן הוא קלארק קנט ולכל מי שידע שהסמוראי הוא
ברוס ויין. היחידי שיֵדע את זה לגבי ברוס ויין הוא ראסל
גולדמן, נבל על שיאזן מעט את העניינים..."
כל המון האדם התפזר מסביב לסופרמן והסמוראי, ממלמלים שאין להם
מושג למה הגיעו לשם.
"אתה יודע, ברוס, אין טעם להמשיך לקרוא לך הסמוראי", חייך ראסל
גולדמן שהופיע לפתע, "עדיף שנקרא לך בשם חיית הטוטם שלך..."
והוא הדביק את סמל העטלף על גבי חזהו של ברוס, קורא לו מאותו
יום:
באטמן...

-הסוף-