ברכה הייתה עובדת ניקיון.
ריח הליזול בארומת סירחון השירותים דבק בה.
היא הייתה נחושה לפרנס את עצמה ומשפחתה,
כל עוד הדבר לא הפריע לה להתעסק בתחביב האהוב עליה.
ברכה אהבה שירים.
לא שירים מזרחיים ברדיו.
ברכה אהבה שירה, כן שירי משוררים.
לאחרונה התמכרה ברכה לשיטוט באתרי אינטרנט שמפרסמים שירה.
ברכה לא הסתפקה בזאת.
ברכה ביקשה לבקר בערבי שירה.
ערב אחד אזרה ברכה אומץ ועלתה על קו אוטובוס מספר שבע
משכונת התקווה לרמת-אביב לערב משוררים צעירים.
מארגני ערב השירה סרבו להכניס את ברכה לערב הקראת השירים.
מפאת הסירחון שלה.
ריח העבודה היומיומי שדבק בברכה מנע את מימוש משאת נפשה.
