אנחנו שנינו מאותו הכפר הגלובלי
אותה קומה אותה קרחת.
אני - יושב מול המסך עם מיכל ענק של גלידת גורמה וקורא שירים.
הוא - שוכב באוהל ענק זב חוטם, לעיתים קם כושל לאסוף לעצמו
שיירים.
אני - רואה תמונה שלו ואם נצבט לי הלב אז תורם מספר שקלים.
הוא - כל פשעי וסרחי העולם דבקו בו , ישותו, מהותו בית-חולים.
אני שוקל מאה קילוגרם.
הוא שוקל עשרים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.