דלת התא נפתחה, אני עומד מרחק קצר מאוד מהדלת ולא מסוגל להיכנס
פנימה... רגליי כאילו מסרבות לעשות את הצעד שיקבע סופית את
הימצאותי מאחורי סורג ובריח.
השוטר מבקש ממני להיכנס ואומר בטון עצוב משהו, "אין ברירה,
נקווה שזה ייגמר מהר".
עם הצעד הראשון לתוך תא המעצר נעמדתי בחדר החשוך ואמרתי,
"אלוקים, תודה רבה על כל הטוב שנתת לי בחיים, על השפע
וההצלחות. דבר אחד ויחיד אני מבקש ממך בעולם הזה: תוציא את
האמת לאור ותראה לכל העולם שלא ביצעתי את הפשע הנתעב שמעללים
עליי".
הדמעות ממלאות את עיניי, כל גופי שורף ובעיקר הבטן, תחושה קשה
של דפיקות לב מהירות וחזקות.
החדר חשוך מאוד, אני לא ממש מבחין מי או מה נמצאים היכן בחדר,
רוב האנשים ישנים. בחדר יש ארבע מיטות קומתיים שכל כולן ישנים
אנשים. גם על הרצפה היו שני אנשים שרועים בתנוחת שינה שלא
נראתה נוחה, הבחנתי לפתע באדם היושב על אחת מהמיטות העליונות,
ביקשתי לשבת איתו כדי להעביר את הזמן עד שגל יגיע מהחקירה
ובכלל, לא תכננתי לישון במקום המגעיל הזה שתחושת הגועל צצה מכל
עבר.
הצעתי לבחור שנראה כבן 30 סיגריה (מהסיגריות שנתן לי הבלש
ארני) הוא לקח אחת והדליק לשנינו את הסיגריות.
התחלנו לדבר ומהר הבנתי מהמבטא שלו שהוא לא ישראלי, התברר
שהאיש רומני (כנראה עובד זר בארץ) ולא ממש הצלחתי להבין למה
הוא נמצא במעצר. הוא דיבר על חברה שלו ועוד כמה דברים לא
ברורים.
אחד הקודים שאלמד בהמשך הוא שלא שואלים אדם בכלא למה הוא עצור,
זה יכול להיות מסוכן לחטט בעניינים שלא שייכים לך בכלא.
הזמן חולף וגל לא מגיע...
"כולם לקום" נשמעת צעקה בחדר, אני קופץ מהמיטה, שם לב שנרדמתי
וכועס על עצמי איך זה קרה, שוטר בחדר צועק על אנשים לקום
להתארגן ליציאה לבית המשפט כל אחד לעניינו. השעה 06:30 בבוקר,
ישנתי בערך חצי שעה, אני סורק את החדר סביב ולא מבחין בחבר שלי
גל.
"לאן לקחו את גל?" חולפת בראשי מחשבה מלחיצה...
השוטר מצמיד אותי לבחור גבוה בעל מבנה גוף רחב מאוד, האני מחמד
שמו כנראה ערבי תושב חיפה.
השוטר שם אזיקים על רגלינו, אזיק אחד על רגל שמאל שלי ואזיק
אחד על רגל ימין של האני. תחושה חולי וגועל ממלאות אותי שוב
למראה האזיקים לרגלינו, הדבר הזה ממש כואב.
עכשיו מסביר לי האני איך ללכת בתזמון ביחד כדי שלא יכאב יותר
מידי ושלא אפול. התחלנו ללכת לעבר ה"זינזאנה" או מה שמכונה בפי
יושבי תא המעצר "פוסטה"...
הרגשת חנק והלם אופפת אותי בדרכנו לרכב המוביל לבית המשפט...
לחלק 6
http://stage.co.il/Stories/504468
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.