|
מגיל צעיר הגדיר עצמו כקפיטליסט, ומכר דו"חות קריאה
באנגלית לחבריו ללימודים.
לומד הרבה, עובד פחות, חי בתל אביב ומגדל שיער בתור
חיית מחמד. כותב כדי לברוח מהכל, מפרסם כדי שלא יוכל
לברוח.
מטורף עם עיניים פקוחות,
חומרני עם אהבה ליופי.
אליטיסט עם בטחון עצמי מופרז,
שמעולם לא למד איך מתחילים עם בחורה.
המערכת ממליצה על:
"מדינת משטרה" - http://stage.co.il/Stories/80327
"ארטור" - http://stage.co.il/Stories/537231263
פשוט הרג אותי לראות את אשתי נמוגה מיום ליום. הופכת להיות
השלד של עצמה. מנותקת מהעולם החיצון, ועוד יותר גרוע, מנותקת
ממני. ניסיתי לגרום לה להפסיק. ניסיתי להחזיר אותה לחיים
האמיתיים. אבל לא ידעתי איך. המשחק היה יותר חזק ממני. כמו סם
היא התמכרה אליו ושוב היא
|
פתאום היא החליטה להתעקש : "אתה נוסע לירושלים לשם הנאה או לשם
עסקים למיניהם?".
לא ידעתי מה לענות לה. אם רק הייתה יודעת איך השאלה הזו הייתה
במקום. "אני....חוזר הביתה". "וכמה זמן כבר לא היית בבית, שאתה
צריך לחזור אליו באנחה שכזו?".
|
לישון בשקט בלי שאף אחד יפריע, לשמוע את המוזיקה שאתה אוהב,
בווליום שאתה אוהב, בלי שאף אחד יבקש ממך להנמיך. אפשר להתרגל
ללבד הזה, אתה חושב בינך לבין עצמך, אבל בדיוק אז כמעט עושה
תאונה בגלל זוג רגליים ארוכות בג'ינס קצרצר
|
אחרי כמה זמן הוא החלים. הוא היה עכשיו כבר אוגר יפה וחזק כמו
שציפיתי . העברתי אותו לכלוב הגדול. בהתחלה היה נראה שהוא
מסתדר יפה עם האוגרים האחרים. הם קיבלו אותו באהבה האוגרית
התמימה שלהם. בהתחלה הכל היה נראה טוב. אבל שמתי לב מדי פעם
שהחיים בכלוב השתנו.
|
בוא ונגיד למשל שרצחו את רבין.....אה זה כבר בעצם כן קרה. אז
לא משנה.
טוב, אז בוא ונגיד שהייתה רעידת אדמה גדולה באיזור וכולם מתו.
נו בסדר לא כולם. נשארת
אתה ועוד איזה ערבייה.
יש אישור? מצויין
|
היו לה קירחים, שמנים, עשירים, דוגמנים, משעממים, אפילו סוכני
ביטוח. אם ננסה לספור כמה גברים היו לה בוודאי לא נצליח. אתם
חייבים להבין שנעמה לא הייתה נימפומנית או אפילו סתם משועממת.
נעמה נמצאת בגיל הזה בו....
|
כמובן שלא הייתה יכולה להישאר אדישה לאתגר. בתוך תוכה ידעה
שתצליח. היא הרי יכולה למצוא הכל. היא תמצא את המידע, והיא
תמצא גם אותו - הכותב שלה. ממנו, ידעה, היא תוכל לבקש את מה
שרצתה לעצמה. כן, היא ידעה למצוא הכל באינטרנט. כרגע, היא רצתה
למצוא אותו.
|
אדונים נכבדים, גבירות נעלות
ברוכים הבאים לעולם של דמיונות.
הבידור לא חסר, השתייה מאחור.
אז אולי תשבו בנחת, ותמורת כוס שיכר,
אספר לכם סיפור על עולם כה יפה,
על עולם בקצה,
על עולם שמזמן כבר עבר.
|
לרגע אני לא מבין מה בדיוק קורה, אבל אז אני שם לב לעובדה שאני
לא בדיוק מבין מה קורה כבר יותר משבוע. גם אני מוריד חולצה
ונשכב לידה.
|
רק כשהוא מת הוא גילה, שבסוף יש אלוהים.
אבל אני מקדים את המאוחר. אולי צריך בעצם להתחיל קצת יותר
מוקדם.
אז בהתחלה היו דינוזאורים, והם שלטו בכדור הארץ. רגע.. קצת
מוקדם מדי. אה. הנה. שנת 2001. בסדר. אז בואו נתחיל שוב
|
אני אוהב את תל אביב בתקופות החגים. אני חושב שזו אחת הסיבות
שרציתי לעבור לכאן. אני גר ליד רחוב די ראשי, והכל צבעוני. חצי
מהרחוב מקושט בחנוכיות זוהרות וסביבוני ענק. החצי השני מקושט
בעצי אשוח ונורות בכל הצבעים. אני מוצא ספסל לשבת עליו,
ומדליק.
|
אחרי נסיעה משעשעת משהו של חצי שעה הגענו לתחנת המשטרה הראשית
של מרחב מרכז. במשך כל הנסיעה השוטרים ניסו להצחיק אותי ללא
הצלחה מרובה (כנראה שחוש הומור הוא לא תנאי כניסה לכוח
המשטרתי). בכל אופן, הגענו ושמו אותי בחדר קטן ולבן להחריד. את
המחשב שלי שמו בחדר אחר.
|
היא לא דיברה איתו חס וחלילה, כי היא אף פעם לא תדבר עם מישהו
זר ברכבת, ובכלל למי יש עכשיו זמן לקשר ואני עדיין לא מוכנה
להתחתן עם אף אחד ו... (די, אמא, צאי לי מהמחשבות). אז איפה
היינו, אה כן ברכבת. מעבר לזה שום דבר מעניין לא קרה שם אז
בואו נעבור הלאה
|
הכותרות צעקו בכל העיתונים : "אין יותר אלוהים". כן זה נכון,
אין יותר אלוהים. אלוהים התפטר. ולא סתם אלוהים התפטר, אלוהים
התפטרה. כן! מה שאתם שומעים, התפטרה! השאלה הנצחית סוף סוף
נפתרה, אלוהים הוא (או היה) אישה.
|
כבר כמה חודשים שאני שולט כאן. העם בחר בי ברוב קולות ואפילו
לא הייתי צריך לאיים עליהם במוות המוני. זה מאוד מעייף להיות
שליט יחיד ואבסולוטי... אלוהים יודע כמה פעמים התעוררתי וכל
הגוף שלי היה תפוס.
|
הוא יתקרב אליה לאט לאט, נזהר לא לעשות שום רעש. היא מצידה
תמשיך לשטוף כלים בריכוז מוחלט. ניחוח האפטר שייב שלו ימלא את
נחיריה והיא תצטרך את כל כוחות הנפש שלה לא לוותר על הצגת
ה"קשה להשגה שלה" ולקפוץ עליו.
|
רק גבר ואישה
במועדון אפלולי
לומדים מחדש ריחות ישנים
|
Do you even know?
How amazing you look,
Lying there,
Topless and free
|
Last night I heard your voices,
Coming through the walls.
|
And I sit now and I wonder,
When I fell or what it took.
Her spell has captured me completely
All she needed was one look.
|
An amazing wonder,
passed swiftly through my life.
She left only a mess,
where was once an empty heart.
|
You weren't there when I fell,
and lost all grip on my life.
You were too busy living your own.
You weren't there when I fell,
and needed you the most.
It was as if apathy had stolen your voice.
|
You're too late for me now,
I took our picture out the frame.
You want to get us back together,
but frankly my dear....
(I don't give a damn!)
|
אהובה יקרה,
הנה זלגה לי דמעה,
הגוף עוד כואב עד זוב.
|
מבעד למסך ערפל הזייתי
שישים ושבע גופות רוקדים לצלילי
מוזיקה משוגעת
|
בקבר קטן, צנוע מסכן, שוכב אלוהים וכבר לא מתלונן
|
אם רק תבואי, אנשק
נשיקה עמוקה,
חזקה ואוהבת.
אעלים מסביבך את כל הצרות המעיקות עלייך,
ואכיר אותך תמיד.
|
תבעל אותי, זיין אותי,
עשה בי כרצונך.
גיליתי את העונג ועכשיו אני צריכה ש...
|
כי כשאני רואה אותך, אני רואה רק צבעים.
את בעצם יריעת בד עדינה, שצבועה בכחול,
עם גוונים של אדום מתפרץ.
|
את קוראת לי אומן השליטה העצמית,
ואז אוזקת את ידיי למיטה.
את קוראת לי אומן הנגיעה הרכה,
ואז צולפת בשוט החד.
|
בידיים מושטות מנסה לעזור לי לקום
למרות שבכלל לא ביקשתי
|
שלושה אנשים, שוכבים במיטה ריקה
אני, את ועוד פעם אני
|
"דנקה שיין", אני אומר לחזה של המלצרית,
שמוזגת לי עוד פיינט מהבירה המקומית
|
ישבנו שניים, חברים הכי טובים
בחצר האחורית של העולם
|
עוד לילה עובר
שוב לא נרדמת
אלכוהול וסמים
אבל זה מזמן לא עוזר
|
אמרת שהיית רוצה
לדעת עליי הכל
|
אתה הולך ברחובות בנגקוק,
ויודע שיום אחד תשכח
שפעם אכלת אננס משקית
|
לא הכל מעניין,
אבל כלום לא חשוב.
זה רק אני והחוף,
כשהים נהיה עצוב.
|
כשיעברו שבעה ימים, אחפש את היין האדום שקנינו בפריז
כוס ראשונה ארים לזכר תאוותך שלא ידעה שובע
כוס שניה לזכר קימורי גופך
|
זה לא שאני באמת מתגעגע
אבל בזמן האחרון אני לא
כל כך ישן ואין שם אף אחד
|
להיות לבד זה חופש
להיות לבד זה אושר
להיות לבד זה לדעת שהמעשים שלך משפיעים רק על עצמך
|
חיילים במדים, שהולכים בנוחות, לפעמים עושים לי געגוע,
וזה מצחיק כי שירתתי על אזרחי
|
בתי המרזח על
מאיר וג'ורג' מציעים
מבצע מיוחד
של אהבות אינסטנט
|
שער ברנדנבורג מוביל
חיילים עייפים וכרכרות
אל עבר הכיכרות הנטושות
|
הכי שונאת אני ימים שטוב
לי אין כלום שיסיח
דעתי נודדת לכיוון צלקות
עבר שחור מסרב להישכח
|
בין כל שתי נקודות
עובר רק קו ישר אחד
יחיד ומיוחד
אשר נמשך לנצח.
|
שמתי לב לסדק
קצת מעל אוזני השמאלית
|
אעזוב את העולם הזה כפי שבאתי
עירום ועריה
תנוחה עוברית
|
כמו בשיר על הילדה, בשמלה האדומה,
עמדתי מולך, ולא מצאתי תשובה.
מה אני רוצה? לאן זה ילך?
את חושבת עם המוח או שומעת לליבך?
|
יש אנשים שנשרפים מחשיפה
ממושכת לשמש
אבל אני, ככלל, נשרף
כשטוב
|
שתקי לי
שתקי לי אהובה
על הערב שירד על הסתיו שהפתיע
|
כולם מצפים ממני להרהר
בגרמניה מאירופה של אז
|
איך אני יכול להתמודד כשאתם יושבים לי כאן, על הצוואר, כמו
איזו עלוקה שמוצצת לי את החיים. כמו שבטח מצצתם לו את החיים.
אחרי זה אתם עוד מתפלאים למה הוא עשה את זה....
|
כל מה שצריך, זה שתהיה בחורה ערומה על המסך וכתובית גדולה
שאומרת: "VOLVO". ואתם יודעים מה יקרה? אנחנו נקנה VOLVO. למה?
כי יש בחורה ערומה על המסך שאומרת לנו לעשות את זה.
|
מה זאת אומרת פרופיל 21? מה זאת אומרת אני לא מתגייס? אף אחד
לא אומר לי מה לעשות. אני אנטי ממסדי גוד דאמ איט.
|
המוסד פתוח. לא לכולם. לא לרבים. אולי לך...........בסדר.
|
אין לך מושג איפה את נמצאת, אבל איפה שזה לא יהיה, זה בטח לא
איפה שנרדמת אתמול. את יודעת את זה, כי את זוכרת בבירור שאתמול
בלילה נרדמת בבית שלך, במיטה שלך, ואת משוכנעת לחלוטין שמעל
המיטה שלך אין מראה.
|
עם דניאל הראשונה הכל היה נפלא עד שגילתה שהיא בעצם בקטע של
נשים.
עם דניאל השני היה מגניב עד שגיליתי שאני בכל זאת בקטע של
נשים.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
לא, לא, לאאאאא
"דרוש גבר לא
טיפוסי שיודע
לשאול על
כיוונים
בכבישים" |
|
