|
יום אחד זה קרה -
נולדתי.
זה היה אולי יום שמח להורים שלי, אני אישית לא ידעתי עוד
מהחיים.
|
הדמעות זורמות להן.
ניכנסת למקלחת.
|
עד לפני זמן קצר הכרתי אותך
עד לפני זמן קצר ידעתי אותך
עד לפני זמן קצר אהבתי אותך
ואז השתנית והתחלת לפגוע בלי כוונה
|
ציפור קטנה יושבת לה
בחדר שלה.
ציפור קטנה יושבת לה
|
אני יושבת בכיתה, ליד החלון ומביטה בשמיים. הם אפורים עם הרבה
עננים שחורים כאלה וגדולים.
|
ציפיתי לו כל היום.
הגעתי אליו,
הוצאתי אותו.
|
כל הזמן מרגישה כל כך לבד.
לא משנה מה אני עושה, לא משנה עם מי אני מדברת.
אני מרגישה לבד.
|
האם אתה נולד באותה השניה בתוך מישהו אחר, במשפחה אחרת במקום
אחר?
ואם זה לא כך, אז מה קורה לך? לאן הולכות כל המחשבות, כל השנים
האלה, כל הזכרונות, כל האהבות והרגשות, לאן כל זה הולך, לאן זה
נעלם?
|
|
|
אם אתם מנגנים
בנבל, אל תתפלאו
שהחתול שלכם
מסתבך במיתרים.
סוניטה במסע
הסברה משותף עם
צער בעלי חיים |
|
