| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
סימון אריק /
דניתסקי II
581
אהבה שירה ועכשיו ברגע של צלילות
אני יושב כאן שוב לבד
מתגעגע אלייך כמו פסיכופט
מטריף את עצמי לבד במיטה שלנו
מביט בתחתונים שלך ששוכבות כאן לצדי ... |
בבמה מאז 14/5/02 0:03
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 11:42
לא הולכת להגיע.
בשביל מה להרוס זכרונות יפים?
אוקסנה פושקין /
מבט יחיד בוחן
582
שירה לאן שלא יפנה עיניו
זוגות הולכים יחדיו
יד ביד |
בבמה מאז 26/11/11 5:21
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 2:25
בוחן כליות
מידי פעם בוחנת את השירים שלך
מקווה שתפרסמי
עוד ועוד.....
עדיין מחכה
אולי מצאת אהבה גדולה ואינך
כבר לבד
א...
אוקסנה פושקין /
אל תוך הלילה
583
סיפור קצר יש משהו במבטים ישירים שתמיד גורם לי להסיט את העיניים, לא
לחשוף יותר מדי, אבל לא בשלך. בשלך אני טובעת, ואתה יושב שם
ומצית לעצמך סיגריה, ומציע לי גם, והיד שלך שמציתה לי את האש
זה הדבר הכי אינטימי בעולם. |
בבמה מאז 14/9/17 18:55
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 1:57
תראה לי כמה אתה רוצה אותי גם בלי בגדים.....
איזה משפט
מלטף
אוהבת את כתיבתך ומחכה שתחזרי לכאן
דן ספרי /
לֵיל סוּפָה
584
מצב שירה בַּלַּיְלָה הִתְחִילָה הַסּוּפָה לִגְאוֹת
זָלְגָה וְזָלְגָה עָלַי שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת
הִפְשִׁירָה אוֹתִי
הֵמֵסָּה אוֹתִי |
בבמה מאז 23/12/25 11:11
ובקיצור: מאת: אברהם אילון זמן תגובה אחרונה: 21/1/26 7:22
כולנו קצת כך
האין זאת?
סימון אריק /
מבט נוסף
585
ארוטי שירה פריחת חיותך
לאיטה נעלמת
שם נמוגה כצוף
תקוותך |
בבמה מאז 2/1/26 5:21
ובקיצור: מאת: עין התקווה זמן תגובה אחרונה: 2/2/26 9:40
מעניין מה זה הדבר הקטן שנעלם...
מאיר גזית /
מקלף חזרה פנימה
586
אינטרוספקטיבי שירה ילד קטן שתמיד אוהב לאהוב,
תמיד רוצה לעזור,
לצחוק ולשמוח,
גדל להיות זקן עגום, |
בבמה מאז 31/12/25 5:12
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 13:50
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"ילד קטן שתמיד אוהב לאהוב,
תמיד רוצה לעזור,
לצחוק ולשמוח,
גדל להיות זקן עגום,
רואה שחורות...
מאיר אמוזיג /
לזכר
587
מינימליסטי שירה והטיח את
המאפרה הכבידה
בשולחן הקפה. |
בבמה מאז 31/12/25 6:38
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 7:46
היי אריק, ייתכן מאד, אולי כי אני קורא עכשיו את "זיכרון
דברים"
שם אזוב /
נָפַל מִן הַגַּג וְנִתְקַע
588
הרהור שירה נָפַל גִּיס מִן הַגַּג בְּלִי כַּוָּנָה,
וְהָאָרֶץ פָּתְחָה לוֹ פִּתְאֹום חֲנָיָה.
יְבָמָה שׁוֹכֶבֶת, רַגְלֶיהָ פְּשׁוּקוֹת,
וְהַדִּין מִתְגַּלְגֵּל בֵּין סְבָרוֹת דַּקּוֹת. |
בבמה מאז 31/12/25 15:58
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 11:50
הטענה שלך ומשכנעת,
הסוגיה אינה עוסקת במקרה ריאלי
שכיח, אלא משמשת פיתיון אינטלקטואלי. דווקא משום שמדובר
ב״מילתא דלא שכי...
מיכל יקיר /
ירד האסימון
589
רומנטיקה שירה רגע תעזוב את המילים בצד
תן לי לשבת עלייך
להתרפק עם חיבוק ענק
להרגיש את הלב שלך צמוד לשלי |
בבמה מאז 31/12/25 15:54
ובקיצור: מאת: ראש מחק זמן תגובה אחרונה: 8/1/26 10:09
האם יצא לך לחשוב על העובדה שמרבית תושבי ישראל כיום,
בחיים לא ראו או החזיקו באסימון
מיכל יקיר /
אוקסנה פושקין את השראה
590
הרהור שירה אם תהיי כנה עד הסוף תפגשי את עצמך
אפילו את שורש ילדותך
אבל הפחד מגן עלייך
את מבינה כפשוטך |
בבמה מאז 1/1/26 5:22
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 4/1/26 17:25
תודה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
