[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
 

רשימת התגובות ליצירות




< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
עגור לוי
/
שתיקה מביכה
601
וידוי
 
שירה
אבל טוב לך, יחסית למצב
וגם לי טוב,
אז למה להקים מהומה?
בבמה מאז 7/11/24 14:46
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 27/12/25 12:06
יפה השתיקה הזו, המביכה.
יש גם את משחק השתיקה... שמביא
חה:)

ליאן גולדברג
/
הבדידות עולה
602
בדידות
 
שירה
הבדידות עולה מדרגה
ואז יורדת בהיסוס
ואיש כבר לא בא לבקר
בבמה מאז 20/11/24 5:07
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 18:07
סיפור על משוררת ושמה בדידות...

ליאן גולדברג
/
שלוליות
603
וידוי
 
שירה
מעשנת במרפסת את
אוטסטרדת העיר תל אביב
כמו מנצחת מלחמות קטנות
בבמה מאז 20/11/24 5:07
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 18:01
יפה. מאוד. קטע איך שלוליוּת ושליליוּת ההיוֹת מולידה
כאלו שירים נשגבים.
ומעניין שהכותרת ברבים, "שלוליוֹת".
אם כן כולנו...

מאיר גזית
/
איפה אתה מכניס את אלוהים?
604
אמונה
 
מונולוג
הזקן שצמח לי האפיר, קמטים עלו על מצחי וגיליתי שמתחתם, כמו
אצל החפרפרת, העיניים שלי עיוורות, ואני לא רואה ממטר.
כלום לא בידי, ואני לא חדש בדבר הזה, זה שנים שזה ככה.
בבמה מאז 11/4/25 11:43
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 26/12/25 5:00
תודה מיכל יקרה על תגובתך 🌳

מיכל יקיר
/
נשימה
605
הרהור
 
שירה
כול המחשבות בעולם
באו לבקר אותך
לשמוע את אשר בלבך
באו ללמוד
בבמה מאז 24/12/25 5:08
ובקיצור: מאת:
מיכל יקיר
 זמן תגובה אחרונה: 26/12/25 11:34
תודה רבה מאיר

שם אזוב
/
מַעֲשה בְּרִיבָּה מֵהִיתְלו...
606
אמונה
 
שירה
הִיא הָיְיתָה מְכַבֶּדֶת אֶת הַבַּיִת
כְּמוֹ שֶׁמְכַבְּדִים גּוּף בִּלְתִּי מֻכָּר:
מְטַאֲטֵאת מַחֲשָׁבוֹת,
מַרְתִּיחָה שְׁתִיקוֹת
בבמה מאז 25/12/25 11:22
ובקיצור: מאת:
מיכל יקיר
 זמן תגובה אחרונה: 19/1/26 16:43
חזרתי שוב לקרוא
יצירת מופת

שחר מהבש
/
מחנה משותף
607
גורל
 
שירה
כתיבה
פתוחה ככל שתהיה
היא סוג של מחברת סגורה
בבמה מאז 28/12/25 6:43
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 28/12/25 19:57
🙏🌺

מאיר גזית
/
בערב גשום
608
אהבה
 
שירה
תראי, טיפות על החלון יורדות,
טיפות גדולות כמו מפל של מים,
בואי איתי למטבח ואכין לך,
כוס של שוקו מפנקת,
בבמה מאז 28/12/25 13:33
ובקיצור:
בבוקר סגרירי
 מאת:
יאיר ישראל חרעו...
 זמן תגובה אחרונה: 29/12/25 14:40
אני מעדיף את החתול שפכטל...

משה שפירא
/
כסופים בין עזה ללבנון
609
הרהור
 
שירה
ואני יושב עם משה
על ספסל קק"ל מעץ
החברים שלו על סלע
והוא עצמו נועץ
בבמה מאז 30/12/25 8:42
ובקיצור: מאת:
סימון אריק
 זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 5:09
פזמון שבקלות יכול להתנגן כהמנון
קבל 5

נ הופמן
/
בין מחנה יהודה לרחוב הגאולה
610
אגדה
 
סיפור קצר
מסופר על איש אחד ושמו נפתלי, שהיה משוטט בחוצות ירושלים ומציג
שאלות לכל עובר ושב. לא היה אדם שחלף על פניו ולא נעצר מיד
בשאלה דוחקת, שכן נפתלי תבע מענה בו במקום.
בבמה מאז 30/12/25 15:08
ובקיצור: מאת:
איליה כהן
 זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 15:42
מעשייה יפה
קבל 5

ליאן גולדברג
/
בא לי לקחת סכין
611
וידוי
 
שירה
אבל אני מזכירה לעצמי שבמציאות זה אף פעם לא כמו בדמיוני,
במציאות אפגוש בדם וכליות וטחול ולב מדמם, במציאות הכול יהיה
מלוכלך יותר,
שחור יותר, לא באמת אצליח למחוק את קיומי הגרוטסקי,
להפך לנקודה קטנה וחיננית בסוף משפט
בבמה מאז 31/12/25 5:10
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 17:38
Good point
נגע בי סכינך הדמיוני

מאיר גזית
/
מקלף חזרה פנימה
612
אינטרוספקטיבי
 
שירה
ילד קטן שתמיד אוהב לאהוב,
תמיד רוצה לעזור,
לצחוק ולשמוח,
גדל להיות זקן עגום,
בבמה מאז 31/12/25 5:12
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 13:50
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"ילד קטן שתמיד אוהב לאהוב,
תמיד רוצה לעזור,
לצחוק ולשמוח,
גדל להיות זקן עגום,
רואה שחורות...

שם אזוב
/
נָפַל מִן הַגַּג וְנִתְקַע
613
הרהור
 
שירה
נָפַל גִּיס מִן הַגַּג בְּלִי כַּוָּנָה,
וְהָאָרֶץ פָּתְחָה לוֹ פִּתְאֹום חֲנָיָה.
יְבָמָה שׁוֹכֶבֶת, רַגְלֶיהָ פְּשׁוּקוֹת,
וְהַדִּין מִתְגַּלְגֵּל בֵּין סְבָרוֹת דַּקּוֹת.
בבמה מאז 31/12/25 15:58
ובקיצור: מאת:
שם אזוב
 זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 11:50
הטענה שלך ומשכנעת,
הסוגיה אינה עוסקת במקרה ריאלי
שכיח, אלא משמשת פיתיון אינטלקטואלי. דווקא משום שמדובר
ב״מילתא דלא שכי...

< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
 
למשל, כשהם שאלו: "כמה זה אחד ועוד אחד",
הוא יכל לענות תשובות כמו "אני רוצה לדפוק
את סינדי קרופורד, ומייד", ולמרות שזה היה
גס ואסור כל המורים היו מרחמים עליו, כי
זה היה חרוז והוא היה חייב.
 
ארז רונן
/  
יוסי כהן

4.3.26 8:55 :ןורחא ןוכדע
שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


זה לא שיש בעולם
פיצוץ אוכלוסין
בעולם, זה פשוט
שהאנשים השמנים
תופסים המון
מקום.


תרומה לבמה
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2026 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה