[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
 

רשימת התגובות ליצירות




< עמוד הבא  
טריליאן הייז
/
פרק שני
1
 
פרגמנט
ברוב האגדות על הפרק הזה פשוט מדלגים, אבל בניגוד לשאר האגדות
באגדה הזאת לא מסתירים כלום, לא מפחדים להציג גם את הצדדים
הפחות ורודים של החיים וחוץ מזה, יודעים שככל שיהיו יותר פרקים
הספר יהיה יותר מצליח ויעשה מיליונים...
בבמה מאז 20/3/06 0:29
ובקיצור:1 מאת: xpkLoRel זמן תגובה אחרונה: 31/5/26 18:28
555

ליידי בלוז
/
גחליליות
2
ארצישראל
 
סיפור קצר
היא היחידה ששכבה ערה, לא רגילה לשהיית לילה בטבע, אוזניה
דרוכות, נרעדת מכל לחשוש. קולטת אפילו את טיפות הטל הנושרות
אחת לאחת מהענף שמעליהם היישר אל תוך המדורה שנידונה ממילא
לכליה.
בבמה מאז 11/1/02 15:44
ובקיצור: מאת:
חן שזר
 זמן תגובה אחרונה: 6/6/26 14:29
אני שבה וקוראת את הסיפור
את כתבת את זה?
לא להאמין

מחלת פפשינקר
/
אנוש
3
תחושתי
 
שירה
כי אנוש אני, בשר ודם
יד פושטת, גוף נוגע
שדיים, גם זירמה חיה
לובן עין, חלב רקמות
בבמה מאז 24/6/21 3:09
ובקיצור: מאת:
שם אזוב
 זמן תגובה אחרונה: 1/6/26 14:36
זהו טקסט מהפנט, שמצליח לזעזע את הקורא בחושניות שלו,
ומיד לאחר מכן להעמיד אותו דום מול קציני המשטר והמשפט של
הנפש

יפה...

מחלת פפשינקר
/
בְּרָא אוֹתִי בְּצֶלֶם
4
אלוהים
 
שירה
אָנָּא אֱלֹהִים, בְּרָא אוֹתִי בְּצֶלֶם
כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה טְמִירָה וּגְבוֹהָה וְיוֹדַעַת חֵן
אָנָּא אֱלֹהִים לַמְּדֵנִי נָא שִׁבְעִים ש-ָפוֹת
כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה כֵּנָה אִתְּךָ עוֹדִי עִמָּךְ אוּכַל
לְהִתַּמֵּם
בבמה מאז 24/6/21 12:56
ובקיצור: מאת:
שם אזוב
 זמן תגובה אחרונה: 1/6/26 14:27
השיר משאיר את הקורא בתחושה של רוממות רוח, סחרחורת של
צבעי אודם ולובן, והערצה לנפש הסוערת, הפמיניסטית
והמאמינה הזו, שמסרב...

אביגיל נץ
/
היום כבר לא
5
הרהור
 
שירה
ואין לי יום
בו לא בכיתי בגללו
אני שלך
אך בתוכי
בבמה מאז 2/12/24 4:34
ובקיצור: מאת:
אביגיל נץ
 זמן תגובה אחרונה: 2/6/26 0:29
חבל שראיתי את תגובתך רק עכשיו. יש לי כבר הלחם בראש. זה
משהו שמתאים למישהי כמו נסרין או דקלה לשיר.

חן שזר
/
אבא נותר בחוץ
6
ארצישראל
 
סיפור קצר
הכול התחיל בהיריון ההוא. אימא אמרה שהכול שונה הפעם. הבחילות
לא עוברות, והרגליים מתנפחות כאילו הן לא שלה. היא התווכחה עם
הרופא בקופת חולים, אבל אף אחד לא הקשיב לה. גם לא אבא. "את
מגזימה," הוא אמר.
בבמה מאז 25/5/26 21:25
ובקיצור: מאת:
חן שזר
 זמן תגובה אחרונה: 6/6/26 13:08
אכן סיפור לא קל נעוץ חזק בתרבות המקומית. מופיע כיום
בספר "סמטת הוורד" המתאר חי אנשים בבית המשותף. אני
מתנחמת בעובדה שיש...

< עמוד הבא  
 
אז למה אני לא יכול להוציא לי מהראש את
התמונה שלה רוכנת מעליי, הסדין האדום הדק
מכסה את הכתפיים הערומות שלה, והעיניים
שלה נוצצות כמו עיניים של איזו פייה?
 
ליאור ברעם
/  
שלוש שניות

31.5.26 10:48 :ןורחא ןוכדע
שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


לא היה לי רעיון
לסיפור אז כתבתי
סלוגן


הנזיר האלקטרוני


תרומה לבמה
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2026 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה