| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
מר טל מלמוד ים /
כלה
1861
יחסים שירה אני מרביץ בה כל היום, אל פחד מהקרע,
עם כפפות ואזיקים, נוריד לה את העור,
מברשות ולבדים. נכוון ואז נסגור,
או שנשתמש
בזה שמאחור. |
בבמה מאז 20/5/01 12:28
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 14:36
מעולה ומעורר חיוך מזל שלא כתבת את זה על פנדר
אחרת
היית יוצא מזה בתור פנדר אופנדר
5
שם אזוב /
מלך הזבובים
1862
סיפור קצר כשהתרחק קמעה הייתי צועק "קינג דבנה "(מלך הזבובים) וכשסובב את
ראשו הייתי קד קידה והוא היה מחזיר לי בנפנוף היד.כך היה הולך
ומתרחק שכאחריו שובל כלבי רחוב. |
בבמה מאז 8/1/04 17:26
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 13/7/25 14:55
תודה על ההערות
המילה קורא ב א במשמעות של לקרא בשם
לפנות למישהו , קורה ב "ה" במשמעות של מתרחש כמו "קורה כל
הזמן" שזה ל...
טרמפיסטית בגלקסיה /
חוזרים למקורות
1863
שירה חוזרים למקורות,
כשהאדמה מלטפת את הרגליים,
רגע לפני הסוף,
כשהרוח עושה שמות בשיער,
חוזרים. |
בבמה מאז 10/2/04 1:44
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:11
נוגע...
טרמפיסטית בגלקסיה /
שוקולד
1864
מונולוג אני אוהבת שוקולד, אוהבת מאד. |
בבמה מאז 4/10/04 1:07
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:08
טרמפיסטית בגלקסיה /
דברים שנשאר לגלות
1865
שירה יש כל כך הרבה מקומות בך שלעולם לא אכיר
כל כך הרבה אהבה שעדין לא הענקתי
כל כך הרבה נשיקות חסרות |
בבמה מאז 16/9/04 12:04
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:12
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"הרבה תוכניות
הרבה מחשבה
קדימה
הרבה תשוקה
נמחו מעל פני האדמה
או יותר נכון
נשארו באוויר."
טרמפיסטית בגלקסיה /
החורף שלי
1866
מונולוג יש לי את התחושה הזאת, כשנבהלים והלב מחסיר פעימה, רק שאצלי,
הוא קפא, מישהו עצר את הזמן והלב עדין לא חזר לעצמו.
ובכל זאת, אני עדין נושמת, האוויר נכנס לריאות, המוח ממשיך
לפעול,
ורק הלב קפוא. |
בבמה מאז 5/10/04 14:31
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:23
נוגע...
ישראל שלום /
מסעותיי בארץ הקודש
1867
אכזבה שירה אתה הבאת אותי לכאן
עטוף בד לח
שטוף דם יזע ודמעות
שרוף ומלוכלך |
בבמה מאז 24/9/04 10:27
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 7:39
מילים מעוררות מחשבה ואצטט משלך:
"נהרות וימות חפרתי
הרים וגבעות שיברתי
יערות וחורשות צימחתי
רק דרך לא
סללתי"
תודה...
ישראל שלום /
סוף
1868
שירה ממרומי העולם הזה
ממרומי התיעוב והפחד
עמדתי מתנשא
עמדתי מעל כולכם |
בבמה מאז 26/9/04 12:10
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 7:44
מסקרן...
ישראל שלום /
זאב
1869
שירה מרגיש מגוחך
מרגיש שקרן
צועק לך כל הלילה
ואת לא כאן |
בבמה מאז 11/10/04 6:16
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 7:42
הים כמקום מפלט אפילו מעצמך...
ישראל שלום /
נופים
1870
שירה נופים נופים שמשתקפים
בבהירות ימים מעוננים
אני שולח אהבה
אומר שלום וטוב שזה נגמר |
בבמה מאז 4/11/04 0:47
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 7:44
מעורר ענין...
מיסיסיפי ריבר /
אחרי רגע
1871
ציור ילדים ציור בבמה מאז 7/11/04 14:45
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:18
שבתי להתבוננות...
מיסיסיפי ריבר /
חכה אדון ינשוף
1872
עפרון על נייר מחברת ציור בבמה מאז 7/11/04 22:29
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:19
שבתי להתבוננות...
מיסיסיפי ריבר /
חריפות
1873
ריאליזם ציור בבמה מאז 8/11/04 15:25
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:19
שבתי להתבוננות...
מיסיסיפי ריבר /
דייג אוהב דגים?
1874
עפרון על נייר מחברת ציור בבמה מאז 18/12/04 1:37
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:18
שבתי להתבוננות...
דרי דר /
הביטו וראו
1875
כאב שירה חכו שאחליק, ידידיי
חכו שאאבד עצמי לדעת
ואשכח חסדי ילדות
ואעשה עמכם רע. |
בבמה מאז 27/5/08 11:49
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 8:14
מסקרן...
סימון אריק /
עֵין הַבּוֹחֶנֶת
1876
גיהנום שירה עֵין הַתַּאֲוָוה בּוֹחֶנֶת אֶת הַגּוּף הַבּוֹחֵן
בָּהּ בָּעֵת בּוֹ הַגּוּף הַבּוֹחֵן
בּוֹחֵן אוֹתָהּ |
בבמה מאז 6/7/25 5:05
ובקיצור: מאת: ג'נוארי אורה זמן תגובה אחרונה: 6/10/25 18:48
קראתי את זה ממד מזמן בגירסה קצת אחרת
שם אזוב /
על החלקיק האלוקי ורבי נחמן...
1877
דעה מסה רבי נחמן מסביר שהחלל הפנוי הוא מונח הסותר את עצמו מבחינה
הגיונית אם הוא אכן פנוי, כלומר: אם האינסוף האלוקי צמצם עצמו
אל תוך עצמו - אזי מה נותר? אנו משתמשים במונח 'חלל' כדי לאפשר
מחשבה על מציאות כלשהי. |
בבמה מאז 11/6/25 8:00
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 11:47
שלום לך
ייתכן שאתה צודק בכך שכתבי חכמי הקבלה לא
התכוונו לדבר על פיזיקת חלקיקים, אבל לא כל השוואה מצריכה
כוונה היסטורית....
שחר אור /
היא מסוג הקהלים האלה שנתקעי...
1878
ייסורים סיפור קצר אני חושב שאני חותך סלט מכל הלב. אני באמת משקיע. אני מת על
הרגע שבו אני נכנס למדיטציה הזאת של הלחתוך. אני מכין את השטח,
שולף את הקרש. שוטף את העגבניות שלי. מצהיר כוונות. אחר כך אני
מוריד להן את הפטמות. חותך אותן באמצע. בדיוק באמצע אני משתדל. |
בבמה מאז 13/6/21 10:45
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 7/7/25 15:51
שחר מהבש /
בים בבת ים
1879
דיגיטלי צילום בבמה מאז 13/7/24 6:34
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 8/7/25 13:17
תודה לך נאוה:)🌻
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
