| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
עמית-יהודה פרץ /
רק רציתי צומת לב...
1881
סופני סיפור קצר סליחה... לא התכוונתי למות.. רק להיפצע |
בבמה מאז 7/7/01 8:55
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 17:08
עצוב...
עמית-יהודה פרץ /
קיבינימאט!!!
1882
חלום סיפור קצר עייפות מטמטמת שעורכת שעות של שיעמום נגרר למקום אין סופי |
בבמה מאז 25/7/01 15:00
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 17:08
מעורר ענין...
רות התות /
היא
1883
שירה היא מביטה לשמיים
מצפה לכוכבים
מצפה לעננים
מצפה לגשם |
בבמה מאז 26/12/01 0:41
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 16:59
אברהם אילון /
Original Message
1884
בדידות שירה זה מהבדידות הקשה
והמחוספסת כאספלט |
בבמה מאז 8/3/02 3:51
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 8/10/25 22:18
רעש אכזר של הריק
מילים חזקות לעצב עמוק ויותר
עמית-יהודה פרץ /
עצמי
1885
אהבה נכזבת סיפור קצר לב המדבר או לב הים.. כל אחד רואה את זה אחרת.. |
בבמה מאז 8/9/02 13:14
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 17:07
נוגע...
טיטי טובולינה /
אני לא שווה קובייה
1886
כמיהה שירה הקנדומים עוד ארוזים אחד אחד בעטיפת זהב
המבטיחה מגע מקסימלי במחיר מינימלי ,
קוביות הבטחה טמונות בשמן סיכה. |
בבמה מאז 15/1/03 17:42
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 1:35
היה קצר אבל מרגש
אמנם כמה שנים באיחור
אבל קבלי נא חמש
מאיר אמוזיג /
Climate change
1887
הרהור שירה איזה זן של ילדים גדל
בבתים מחוממים כל החורף, ומצוננים כל הקיץ?
ילדים בלי לכלוך מתחת לציפורניים
ילדים אדומי לחיים |
בבמה מאז 12/5/20 4:30
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 8/10/25 18:53
תודה מיכל , מרגש לקרוא את זה ממך.
אני לא שוכח שאת
הראשונה שפירגנה לי באתר הזה .
מאיר אמוזיג /
אוּ - אָה
1888
הומור שירה פתאום גיליתי
שיש לי המון זמן
פתאום גיליתי
שבזבזתי המון זמן |
בבמה מאז 8/1/23 18:43
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 8/10/25 19:04
כשאני מתגרה בו ומציק לו - הוא חוזר.
מין משחק כזה.
עד
שמשעמם לי,
ואז - למשל - אני כותב על זה שיר
מאיר אמוזיג /
תיאוריית השפיכה הגדולה
1889
אקדמאית מסה מאין הגיעו חיים לכדור הארץ?
הרי אין חיים ללא מים.
ומאין הגיעו המים לכדור הארץ?
על כך אענה במסה. |
בבמה מאז 8/10/25 10:59
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 17/10/25 14:00
אהבתי את סוף התיאוריה: יקום שלם שנכבה
ברגע אחד .
ה־"
'צטערת " שלך בלבלה אותי כנראה
איבדתי אותך איפשהו בין
לשון נקבה...
דיאנה כהן /
חסד בין ערביים
1890
וידוי שירה מי שטרם למד
להקשיב להד בלבו
לא יוכל לשמוע את האחר
מבעד לבשרו |
בבמה מאז 7/10/25 12:08
ובקיצור: מאת: דיאנה כהן זמן תגובה אחרונה: 8/10/25 14:37
תודה, שיניתי.
חן שזר /
זֶה מָה שֶׁנּוֹתַר
1891
טבע שירה עוֹד מְעַט וְהָעֵץ הֶעָרֹם
יְוַתֵּר לְבַדּוֹ לְלֹא כְּסוּת,
חָסַר בִּטָּחוֹן,
נָקִי מִנְּכָסָיו, מֵרַחֲשֵׁי לִבּוֹ |
בבמה מאז 8/10/25 14:35
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 10:59
מקווה מאד שהעץ לא יוותר כל כך מהר
חן שזר /
בסיס מוזר להשוואה
1892
הרהור שירה הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַשֵּׁנִי
תָּמִיד יוֹתֵר יָרֹק
וְהַבַּיִת יוֹתֵר גָּדוֹל
מְסֻדָּר וְנָקִי |
בבמה מאז 8/10/25 14:36
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 10:58
תמיד
חן שזר /
חִזּוּר מְמֻחְזָר
1893
טבע שירה נוֹתְרָה רַק הָרוּחַ הַלּוֹהֶטֶת בַּחַלּוֹן
בְּעֶמְדַּת הַמְתָּנָה מְעִיקָה
כִּי מָה שֶׁיִּהְיֶה הָיָה |
בבמה מאז 9/10/25 4:50
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 9/10/25 13:03
עצוב וכתוב כול כך יפה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
