| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
עזריה אחרק /
בהתעטף
1701
שירה בוא עטוף אותי בצינתך
גאולתי ממך
בוא אהוב |
בבמה מאז 23/5/07 21:58
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 7:10
מזעזע עד אובדן מילים
האם לקחך? האם נשאך?
האם ראית את
הארץ שאין בה בכי, ארץ אין כאב?
האם המעלית במכון
האונקולוגי הזה ע...
רמי בקיש /
אינני יודע אם אני משורר
1702
אינטרוספקטיבי שירה איני יודע אם אני משורר.
אבל אני קם באמצע הלילה לכתוב שירים.
ויש לי אגו של משורר. |
בבמה מאז 15/12/25 6:46
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 9:10
זה לא עונה על השאלה
מה שכן אם הוציאו אותך לאור בטח
שילמו לך משהו בחוזה, ויש תמלוגים?
או שזה מהסוג שאתה
משלם עליו?
מה...
רמי בקיש /
הפזמון הבלתי נמנע של העצב
1703
ראפ שירה אחרי שהכול מת ונגמר
מילים טובות הצליחו
לרפא מעט וגם הזמן עזר
אבל כשנמצאים רחוק |
בבמה מאז 28/1/26 10:03
ובקיצור: מאת: רמי בקיש זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 8:54
תודה יא מאיר זה בהחלט נכתב עם מחשבה על פזמון בראש ולכן
ההתעקשויות על החזרות כשהן כשלעצן משרתטות את העצב שחשתי
בו... תודה...
מאיר אמוזיג /
קמטים
1704
תחושתי שירה ספרי לי על כולם.
יש לנו זמן.
זה נראה לך מוגזם?
רק היום |
בבמה מאז 27/1/26 15:33
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 30/1/26 19:08
תודה דיאנה 😊
מיכל יקיר /
אופ-נה
1705
הרהור שירה היי ליידי
עם השמלה הפרחונית
צמודה במותן
קצרה בתחתית |
בבמה מאז 28/1/26 5:33
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 7:21
כמו מלכודת ונוס המפיצה ניחוח צוף מתקתק וממתינה לנעול את
ריסיה על החרק
כך הליידי שלך זקוקה לאופנה כדי ללכוד את
מה שמצווה...
מיכל יקיר /
תאונה
1706
שכול שירה אדם נוסע לתומו ברכב
שומר על חוקי התנועה
לפתע נופל עליו עץ
שאיבד אחיזה באדמה |
בבמה מאז 28/1/26 15:09
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 10:07
אני לא מפחדת
מאיר גזית /
אינטימיות
1707
אהבה שירה אינטי נכנסת לכאן בלי אזהרה,
נגעת בקצות אצבעותיי כרוח קלה,
רפרפת מתחת עורי כזרם חשמל,
הוצאת צלילים מחדר הלב הקטן. |
בבמה מאז 29/1/26 5:17
ובקיצור: מאת: מאיר גזית זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 10:06
תודה רבה על תגובתך רמי יקר,
אצלי זה מעט אחרת, פחות
להישען על, ויותר להישען אל.
בעיניי הדרך היא העיקר,
יותר מן התוצאה,...
מיכל יקיר /
היא לא זוכרת
1708
זכרונות שירה היא יושבת לה בחצר
שמש של חורף מחממת
את גופה
היא מורטת שערות מפניה |
בבמה מאז 29/1/26 5:21
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 13:16
תודה רבה אזוב
שם אזוב /
קַלֵּי רַגְלַיִם
1709
הרהור שירה הַנַּח, אָמַרְתְּ,
לָעַפְעַפַּייִם לְעַפְעֵף,
קַלֵּי רַגְלַיִם כְּצִפֳּרִים
שֶׁאֵין לָהֶן קֵן |
בבמה מאז 29/1/26 11:48
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 29/1/26 13:43
כתיבה גאונית
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
