| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
נועה ולנר /
פיראטים
1721
ג'ננה סיפור קצר אבל זה לא שאני באה לרחם על עצמי או משהו כזה, באמת שלא, למען
האמת , קצת סימפאטיה לא תזיק, אבל הנקודה האמיתית פה, זה שממש
רציתי לשחק בפיראטים, זה פשוט נראה לי כמשהו שיציל לי את החיים
ויוציא אותי מהמצב הנורא הזה שאני שקועה בו כבר המון זמן. |
בבמה מאז 24/7/01 4:11
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/10/25 12:53
מעורר ענין...
סימון אריק /
אנחנו כולם (חדר מס' 5)
1722
סופני סיפור קצר מה הוא הטעם ?מה הוא הכיף ?
בחיים עלובים הזקוקים לחברה עלובה אשר אך ורק קובעת כללים
אנשים שיכורים אשר מתחזים לנאורים
ממתינים לך - כן , רק לך...
בפינה ,עם אלף אלות ארוכות... |
בבמה מאז 30/5/02 7:55
ובקיצור: מאת: אלה אור זמן תגובה אחרונה: 12/12/25 10:38
מכה ישירה בהיסתדרות הנעימה והיומיומית שלנו מי שאומר
דברים כאלה בדרך כלל מוצא את עצמו נענש. נו אולי היום כבר
לא כי לאיש ב...
איליה כהן /
אני עצמי- חזרה למקור
1723
פורטרט ציור בבמה מאז 10/3/03 11:44
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 13/1/26 16:56
אישית אני מעדיף את הגירסא המקורית על פני הגרסא שצפיתי
בה לפני כן (ללא העיבוד שלדעתי פוגע בטוהר היצירה במקרה
הזה). אה ולד...
איליה כהן /
אני עצמי בראי מעוות
1724
פורטרט ציור בבמה מאז 9/3/03 13:25
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 13/1/26 8:03
תודה למי שניקד אותי
בציון 5
תבורך (או תבורכי)
מורבידי למרות הכל /
סימאון
1725
מיתולוגיה מונולוג אהבה וצדק, ונוס וליברה, מהלכות בשדות אליסיום.
שדות קרב זרועי מוקשים, זרועי גופות של אוהבים
רוויות בדם תמימים.
ונוס, כתפיה שמוטות, שיערותייה אפורות-נושרות, פניה קמוטים,
ליבה נוטף דם. תקוע בו חץ פלדה עקום, חלוד וישן. |
בבמה מאז 23/9/03 17:05
ובקיצור: מאת: מורבידי זמן תגובה אחרונה: 24/10/25 6:02
סימאון (בלדה פתוחה ומורחבת)
-------------
ונוס וליברה
בהיכלות שדות אליסיום
שדות קרב רוויות בדם בתול של
תמימים
שרועות...
מאיר גזית /
אבוד
1726
כאב שירה כשאף אחד לא רואה
אני יושב על הרצפה
הנעליים עדיין עלי
אין לי לאן ללכת ואני בלי מפה |
בבמה מאז 1/5/25 11:17
ובקיצור: מאת: מאיר גזית זמן תגובה אחרונה: 23/10/25 15:26
לא נורא, זה היה מזמן,
עברו שנים ומאז אני עוסק איחוי
סדקים,
תודה נאוה על האמפטיה.
שחר מהבש /
השחר שאהבה זוגיוּת
1727
הרהור שירה אולי בכל הנוגע לזוגיוּת
אני כמו האריה שאהב תות
שבעצם
רק חשב שהוא אוהב תות |
בבמה מאז 28/9/25 4:15
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 27/10/25 20:08
תודה על המחמאה - לי כדוגמה יש ממש רגש נוסטלגי לתמונה
הזו, זה עוד מהתקופה שהיה לי שיער
שחר מהבש /
נוּנוּנוּ
1728
הומור שירה קפצתי עם היפה-שלי-קטנה נה נה
כי רציתי להצחיק אותה
אבל הגוף שלי כבר לא כשהיה יא יא
הגיב במצוקה |
בבמה מאז 14/10/25 6:51
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 24/10/25 9:02
תודה נאוה🌷
מאיר אמוזיג /
דְּאָגָה הוֹרִית
1729
יחסים שירה עֲזוֹב אֶת זֶה!
גַּם הַהוֹרִים שֶׁלִּי
לֹא יָכְלוּ לַעֲזוֹר לִי
כְּשֶׁהָיָה לִי רַע. |
בבמה מאז 16/10/25 10:05
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 23/10/25 12:35
עצוב זה לפעמים טוב, כשזה
חלק מתהליך של התפכחות כצעד
בדרך לתיקון
מאיר גזית /
הפסד ביד מנצחת
1730
כאב שירה כשהוא מנצח הוא באופוריה,
מקלל את כל העולם כשמפסיד,
ובעיקר את אשתו וזה כבר היסטוריה,
המסכנה, ואיזה קללות מה היא תגיד. |
בבמה מאז 20/10/25 11:03
ובקיצור: מאת: מאיר גזית זמן תגובה אחרונה: 23/10/25 15:24
תודה נאוה על תגובתך,
כן נורא עצוב לי עליהם,
אין אדם
שמגיע לו ככה,
אני רק יכול לבקש עליהם בתפילה.
שחר מהבש /
נזכור
1731
כאב שירה לא נשכח את דבר נפילתם
ביום הארור ההוא
שייזכר לדראון עולם |
בבמה מאז 22/10/25 9:22
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 24/10/25 8:23
!!!
מאיר גזית /
זיכרון כואב ומרפא
1732
מצב שירה מכורים מדברים על כאב,
שוב מספרים סיפור הישן,
מקשיבים זה לזה בחמלה,
כאילו הזיכרון הוא תרופה, |
בבמה מאז 22/10/25 12:59
ובקיצור: מאת: מאיר גזית זמן תגובה אחרונה: 24/10/25 5:59
תודה מיכל על תגובתך 🌷
נראה לי שזה נדמה ככה,
מכיוון שכאן באתר, מה שנקרא "טיזר", שהוא התקציר שמופיע
בדף היצירות...
שחר מהבש /
שיבוא כבר החורף
1733
אהבה נכזבת שירה אַעֲמִיק
בָּנוּ
אֶאֱרֹג מֵעֶרְגָּתִי
שמִיכַת הַצָּלָה |
בבמה מאז 24/10/25 6:11
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 24/10/25 14:24
סיפור מרתק. יש באמת התרחשויות בלתי מוסברות. לאחרונה גם
העליתי פרגמנט בשם "עדיין כאן" והתפייטתי בו על שירה של
שושנה דמארי...
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
