| |
< עמוד הבא
טריליאן הייז /
פרק שני
1
פרגמנט ברוב האגדות על הפרק הזה פשוט מדלגים, אבל בניגוד לשאר האגדות
באגדה הזאת לא מסתירים כלום, לא מפחדים להציג גם את הצדדים
הפחות ורודים של החיים וחוץ מזה, יודעים שככל שיהיו יותר פרקים
הספר יהיה יותר מצליח ויעשה מיליונים... |
בבמה מאז 20/3/06 0:29
ובקיצור:1 מאת: xpkLoRel זמן תגובה אחרונה: 31/5/26 18:28
555
ליידי בלוז /
גחליליות
2
ארצישראל סיפור קצר היא היחידה ששכבה ערה, לא רגילה לשהיית לילה בטבע, אוזניה
דרוכות, נרעדת מכל לחשוש. קולטת אפילו את טיפות הטל הנושרות
אחת לאחת מהענף שמעליהם היישר אל תוך המדורה שנידונה ממילא
לכליה. |
בבמה מאז 11/1/02 15:44
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 6/6/26 14:29
אני שבה וקוראת את הסיפור
את כתבת את זה?
לא להאמין
ליאת ארביב /
עוד מישהו
3
שירה עוד מישהו מת - וזה לא אני. |
בבמה מאז 23/6/05 16:09
ובקיצור: מאת: עין התקווה זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 20:49
פוסט טראומטי
שחר אור /
היא מסוג הקהלים האלה שנתקעי...
4
ייסורים סיפור קצר אני חושב שאני חותך סלט מכל הלב. אני באמת משקיע. אני מת על
הרגע שבו אני נכנס למדיטציה הזאת של הלחתוך. אני מכין את השטח,
שולף את הקרש. שוטף את העגבניות שלי. מצהיר כוונות. אחר כך אני
מוריד להן את הפטמות. חותך אותן באמצע. בדיוק באמצע אני משתדל. |
בבמה מאז 13/6/21 10:45
ובקיצור: מאת: נ הופמן זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 12:55
בגלל שהטבלט שלי באנגלית. ואני לקוי ראייה ביקשתי מג'מניי
לקרוא את הסיפור שלך. והוא קרא לי אותו באנגלית ויצא
מצויין. אהבתי...
מחלת פפשינקר /
אנוש
5
תחושתי שירה כי אנוש אני, בשר ודם
יד פושטת, גוף נוגע
שדיים, גם זירמה חיה
לובן עין, חלב רקמות |
בבמה מאז 24/6/21 3:09
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 1/6/26 14:36
זהו טקסט מהפנט, שמצליח לזעזע את הקורא בחושניות שלו,
ומיד לאחר מכן להעמיד אותו דום מול קציני המשטר והמשפט של
הנפש
יפה...
מחלת פפשינקר /
בְּרָא אוֹתִי בְּצֶלֶם
6
אלוהים שירה אָנָּא אֱלֹהִים, בְּרָא אוֹתִי בְּצֶלֶם
כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה טְמִירָה וּגְבוֹהָה וְיוֹדַעַת חֵן
אָנָּא אֱלֹהִים לַמְּדֵנִי נָא שִׁבְעִים ש-ָפוֹת
כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה כֵּנָה אִתְּךָ עוֹדִי עִמָּךְ אוּכַל
לְהִתַּמֵּם |
בבמה מאז 24/6/21 12:56
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 1/6/26 14:27
השיר משאיר את הקורא בתחושה של רוממות רוח, סחרחורת של
צבעי אודם ולובן, והערצה לנפש הסוערת, הפמיניסטית
והמאמינה הזו, שמסרב...
אביגיל נץ /
היום כבר לא
7
הרהור שירה ואין לי יום
בו לא בכיתי בגללו
אני שלך
אך בתוכי |
בבמה מאז 2/12/24 4:34
ובקיצור: מאת: אביגיל נץ זמן תגובה אחרונה: 2/6/26 0:29
חבל שראיתי את תגובתך רק עכשיו. יש לי כבר הלחם בראש. זה
משהו שמתאים למישהי כמו נסרין או דקלה לשיר.
חן שזר /
אבא נותר בחוץ
8
ארצישראל סיפור קצר הכול התחיל בהיריון ההוא. אימא אמרה שהכול שונה הפעם. הבחילות
לא עוברות, והרגליים מתנפחות כאילו הן לא שלה. היא התווכחה עם
הרופא בקופת חולים, אבל אף אחד לא הקשיב לה. גם לא אבא. "את
מגזימה," הוא אמר. |
בבמה מאז 25/5/26 21:25
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 6/6/26 13:08
אכן סיפור לא קל נעוץ חזק בתרבות המקומית. מופיע כיום
בספר "סמטת הוורד" המתאר חי אנשים בבית המשותף. אני
מתנחמת בעובדה שיש...
איליה כהן /
אהבה, שנאה, סדר ואי-סדר
9
הגות שירה לפעמים אהבה הופכת לשנאה
ולפעמים שנאה הופכת לאהבה
אבל רק בדרך הראשונה בכלל אפשר להבין משהו |
בבמה מאז 11/6/26 13:28
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 20:36
טקסט מעניין. לא חותמת על הכול אבל הוא בהחלט מעורר
למחשבה.
משכה את תשומת לבי הההגדרה המרתקת: "תקלות
משמחות".
התיישבה ל...
שחר מהבש /
קאט קטן
10
הגות שירה אוסקר חזר לרשת
אחרי יותר מחצי שנה
בַּזּמן שנעדר
תהיתי אם הוא חי |
בבמה מאז 12/6/26 11:08
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 13/6/26 16:09
יעל נווה /
כְּאִלּוּ אֲנִי כָּאן
11
הרהור שירה וּמִבַּחוּץ
אֵין מַבְחִין
כֵּיצַד בִּפְנִים
אֲנִי נִמְלֶטֶת עַל נַפְשִׁי |
בבמה מאז 12/6/26 11:56
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 12/6/26 18:48
ובכל זאת הושטת את ידך
מאיר אמוזיג /
סְטִיקֶר
12
ביקורת שירה לְגַלּוֹת מִי אֲנִי
לִטְעוֹת
לִגְדּוֹל
לֹא לַעֲש-וֹת מֵחַיַּי |
בבמה מאז 14/6/26 3:16
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 18:14
היי מיכל
נראה לי שההסבר הפשוט הוא שמה שמדביקים על
עמודים מתקלף בסוף מהם ולפעמים בצורה מכוערת , למשל קרעים
קרעים , אבל...
< עמוד הבא
| |
