| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
טיטי טובולינה /
חבר עם יותר מידיי נשמות
441
גיהנום שירה וכמה שאני קוטלת אותו
הוא חוזר |
בבמה מאז 24/10/00 4:28
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:20
מסקרן...
טיטי טובולינה /
גם אותי מבתרים...
442
מצב שירה כמה כאב יש בניתוחים של אבא
גם אותי מבתרים, גם בי צינורות |
בבמה מאז 1/11/00 17:04
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:15
נוגע...
טיטי טובולינה /
העתיד, המילה
443
קצרצר שירה תבעת בי משפטי ברזל חיים
שרק נותנים לי את הכוח להמשיך ולצמוח |
בבמה מאז 6/5/01 19:16
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:18
נוגע...
טיטי טובולינה /
הנה, התקדמתי עוד צעד
444
אכזבה שירה והנחמה היחידה שלי עכשיו
היא לשמוע את אביב בווקמן,לבכות בלחש
לנסוע באופניים בלילה , לשחרר יבבות
אל העולם שעה שהוא ישן ועייף |
בבמה מאז 18/8/01 20:07
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:18
נוגע...
טיטי טובולינה /
הופעות רוק
445
קצרצר שירה זה המקום
בו הגוף שלי פורט החוצה
את כל התנועות והקצב
שהוא שמר זמן ארוך |
בבמה מאז 16/11/01 13:21
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:17
נוגע...
לורי סרה /
זיקית
446
ארספואטיקה שירה בבמה מאז 20/3/02 7:30
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 9:32
מסקרן...
שיר אתגר /
תחילת המלחמה
447
מחאה שירה פתאום הבנתי
שעכשיו
מלחמה
עכשיו מלחמה עכשיו... |
בבמה מאז 30/5/02 8:22
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 21/3/25 23:36
יום אחד אולי תעברי פה שוב
וגם עכשיו מלחמה
לבבנו פלוג
ופרוץ לכל אורח
הדרך סומאת בקהות
ואני מקווה שאת חיה
את החיים במ...
מריה יודשקין /
דרך
448
אהבה שירה הדרך פרושה
הנלך יקירי
לשקיעה הבאה
שתטבול בימים
בפיצוץ |
בבמה מאז 3/2/05 10:13
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 21/3/25 6:52
נוגע...
מריה יודשקין /
אלים בקרבנו
449
אגדה סיפור קצר ראש העיר בכובעו המסוגנן דיבר על אחריות ומחויבות, על עתידם
המזהיר ועל עתידו של הכפר. הוא נתן לכל אחד מהם את את החרב ואת
הסיכה בצורת האגוז, המסמלת את אחדותם בפני הכפר ואת המסע
שעליהם לעבור. כל התושבים עמדו וצפו במחזה מקווים להצלחתם,
לפעמים דומעים משמחה והתר |
בבמה מאז 9/3/05 22:13
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 21/3/25 6:47
מעורר ענין...
אמיר קליין /
תל אביב שלי
450
געגוע שירה זה שיר קצת ארוך לתקופה מיוחדת
כשישבנו בלי דאגות
וניגנו בשביל כסף.
זה שיר פרידה לתקופה שאיננה,
שלא תחזור לעולם. |
בבמה מאז 26/3/05 12:04
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 8:32
טיטי טובולינה /
חוטם בחלון
451
געגוע שירה ציפורים חוצות במעופן
את החלון שלי |
בבמה מאז 14/5/05 22:46
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:21
שבתי לקריאה...
מריה יודשקין /
אין אהבות פשוטות
452
שירה גם לא כאלה סתם
השכל של הרגש נעלם
וכל מה שנשאר זה העיניים |
בבמה מאז 3/5/06 21:28
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 21/3/25 6:51
מעורר ענין...
מריה יודשקין /
בתחנת הרכבת
453
סיפור קצר לילה. אורות העיר הרחוקים מרצדים על החלונות של רבי הקומות
הסמוכים. בין הבניינים עוברים פסי רכבת, מופרעים מפעם לפעם על
ידי אורות של רציפים, שבכל אחד מהם עומדים אנשים, דחוקים זה
לצד זה, מחכים בחוסר סבלנות לאורות הבאים מרחוק. |
בבמה מאז 17/6/07 21:38
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 21/3/25 6:49
מעורר ענין...
ג'וש קאופמן /
בושה
454
מוסר השכל סיפור קצר "אוקיי, אדון בושה. אז מה אתה רוצה ממני?"
"תכניס אותי."
"לא יקרה."
"אני מצטער. אני חייב להתעקש על כך". נכון, שוב. ההיגיון אומר
לסגור את הדלת ולהתעלם. אבל אני משחרר את המנעול העליון ונותן
לו להיכנס. |
בבמה מאז 12/12/10 17:49
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 9:38
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"אוקיי, אז על מה בדיוק אתה
רוצה לדבר?"
"על הבושה שלך."
"אוקיי. את זה כבר שמעתי.
בוא, תסביר...
אמיר קליין /
המלך
455
חלום סיפור קצר כל אישה היא עולם ומלואו, חשב לעצמו המלך, ולא רק משום שלכל
אחת מהנשים הנפלאות הסובבות על הגלובוס יש האופי המיוחד לה,
חוש ההומור הפרטי שלה או נקודת המבט הייחודית על החיים. לא,
אלו לא הדברים ההופכים כל אישה לעולם ומלואו בלבד. אלו הם
הקימורים |
בבמה מאז 17/10/09 16:56
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 8:35
קטע שסיקרן אותי ואצטט משלך:
"וכבר בנה המלך בדמיונו כל
זאת, והיה כבר מוכן לקרוא לזקיף
שירשום לפניו את פרטי
המבצע, אלא ש...
טיטי טובולינה /
ויויאן
456
אהבה שירה רק היא מצליחה להכיל
את החומר הנפיץ שהוא אני |
בבמה מאז 10/4/09 1:31
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:19
נוגע...
מריה יודשקין /
ביקורת
457
שירה ושכל זה יהיה כמה שיותר תאטרלי
הקהל בא לראות רגשות |
בבמה מאז 4/9/09 23:51
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 21/3/25 6:52
מסקרן...
אמיר קליין /
פרשת האי הנעלם
458
מוסר השכל סיפור קצר פעם, כשנסעתי עם דודי מזיכרון יעקב לאילת, התרחש מעשה מהול
בשמחה ובעצב, בפחדים ותקוות נושנות, וכרוח הנושב על ענפי
השקדייה בסתיו הקירח התדפק על דלתות ליבנו ומילאם תחושות אפלות
אשר מקורן בשחר ימי האדם הרחוקים, עוד בימים אשר למד להלך על
שתי רגליו האחוריות ולקר |
בבמה מאז 15/12/12 17:22
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 8:44
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"ואנו זעמנו על שיממון עיניו
של השדרן המודיע על שברי חלומותינו
ששקעו בלב האוקיאנוס
האטלנטי וה...
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
