| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ליידי בלוז /
גחליליות
461
ארצישראל סיפור קצר היא היחידה ששכבה ערה, לא רגילה לשהיית לילה בטבע, אוזניה
דרוכות, נרעדת מכל לחשוש. קולטת אפילו את טיפות הטל הנושרות
אחת לאחת מהענף שמעליהם היישר אל תוך המדורה שנידונה ממילא
לכליה. |
בבמה מאז 11/1/02 15:44
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 6/6/26 14:29
אני שבה וקוראת את הסיפור
את כתבת את זה?
לא להאמין
ליאת ארביב /
עוד מישהו
462
שירה עוד מישהו מת - וזה לא אני. |
בבמה מאז 23/6/05 16:09
ובקיצור: מאת: עין התקווה זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 20:49
פוסט טראומטי
שחר אור /
היא מסוג הקהלים האלה שנתקעי...
463
ייסורים סיפור קצר אני חושב שאני חותך סלט מכל הלב. אני באמת משקיע. אני מת על
הרגע שבו אני נכנס למדיטציה הזאת של הלחתוך. אני מכין את השטח,
שולף את הקרש. שוטף את העגבניות שלי. מצהיר כוונות. אחר כך אני
מוריד להן את הפטמות. חותך אותן באמצע. בדיוק באמצע אני משתדל. |
בבמה מאז 13/6/21 10:45
ובקיצור: מאת: שחר אור זמן תגובה אחרונה: 12/7/26 10:59
וואלה, מעניין איך זה באנגלית באמת . תודה רבה. :)
נחום ונגרוב /
כי שָרִיתָ, כי שָרִיתְ
464
הרהור שירה אַתְּ הָיִית לִי מַלְכָּה וְשָרִית
אֲנִי הָיִיתִי נָסִיךְ שֶׁל קֵיסָרוּת
כִּי שָרִיתָ, כִּי שָרִית. |
בבמה מאז 16/3/26 4:08
ובקיצור: מאת: נחום ונגרוב זמן תגובה אחרונה: 16/6/26 10:40
כן, אני עובד על זה.
תודה על ההתבוננות.
חן שזר /
אבא נותר בחוץ
465
ארצישראל סיפור קצר הכול התחיל בהיריון ההוא. אימא אמרה שהכול שונה הפעם. הבחילות
לא עוברות, והרגליים מתנפחות כאילו הן לא שלה. היא התווכחה עם
הרופא בקופת חולים, אבל אף אחד לא הקשיב לה. גם לא אבא. "את
מגזימה," הוא אמר. |
בבמה מאז 25/5/26 21:25
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 6/6/26 13:08
אכן סיפור לא קל נעוץ חזק בתרבות המקומית. מופיע כיום
בספר "סמטת הוורד" המתאר חי אנשים בבית המשותף. אני
מתנחמת בעובדה שיש...
איליה כהן /
אהבה, שנאה, סדר ואי-סדר
466
הגות שירה לפעמים אהבה הופכת לשנאה
ולפעמים שנאה הופכת לאהבה
אבל רק בדרך הראשונה בכלל אפשר להבין משהו |
בבמה מאז 11/6/26 13:28
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 20:36
טקסט מעניין. לא חותמת על הכול אבל הוא בהחלט מעורר
למחשבה.
משכה את תשומת לבי הההגדרה המרתקת: "תקלות
משמחות".
התיישבה ל...
שחר מהבש /
קאט קטן
467
הגות שירה אוסקר חזר לרשת
אחרי יותר מחצי שנה
בַּזּמן שנעדר
תהיתי אם הוא חי |
בבמה מאז 12/6/26 11:08
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 13/6/26 16:09
יעל נווה /
כְּאִלּוּ אֲנִי כָּאן
468
הרהור שירה וּמִבַּחוּץ
אֵין מַבְחִין
כֵּיצַד בִּפְנִים
אֲנִי נִמְלֶטֶת עַל נַפְשִׁי |
בבמה מאז 12/6/26 11:56
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 12/6/26 18:48
ובכל זאת הושטת את ידך
מאיר אמוזיג /
סְטִיקֶר
469
ביקורת שירה לְגַלּוֹת מִי אֲנִי
לִטְעוֹת
לִגְדּוֹל
לֹא לַעֲש-וֹת מֵחַיַּי |
בבמה מאז 14/6/26 3:16
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 14/6/26 18:14
היי מיכל
נראה לי שההסבר הפשוט הוא שמה שמדביקים על
עמודים מתקלף בסוף מהם ולפעמים בצורה מכוערת , למשל קרעים
קרעים , אבל...
שחר מהבש /
''תקלה משמחת''
470
הרהור שירה חציתי את הכביש
וחיכיתי לקו
שיוציא אותי משם |
בבמה מאז 15/6/26 3:48
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 27/9/26 15:51
לשחר היקרה
באתי עם הבקשה הזו בחשש לסירוב
אז תארי
לעצמך כמה שימחת את הילד הפנימי שבי
ואת האגו של האמן
שבתוכי
תבורכי
שחר מהבש /
קו־עוד
471
מינימליסטי שירה החיים שלי לא נמדדים
בפח וגלגלים
החיים של אף אחד לא
גם של אלו עם הפחים היותר מפוארים |
בבמה מאז 16/6/26 9:08
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 16/6/26 19:06
תודה שקראת מאיר. אכן. הרבה סמלי סטטוס. רשימה מתארכת,
והיד עוד נטויה.
תודה ששיתפת שהמילה פח הדהדה אצלך בכפל
משמעות.
מאיר אמוזיג /
הַדָּבָר הַבָּא
472
אכזבה שירה בְּכָל זֹאת יָצָאתָ
בָּאתָ
כָּל מָה שֶׁהָיָה נָתַתָּ |
בבמה מאז 17/6/26 3:01
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 17/6/26 10:43
תודה מיכל 🙂
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
