את מארק פגשתי ממש במקרה. הולך בכביש
חיפה-תל-אביב הישן, תרמיל, מעיל וארבעים
קילומטרים. אין לו אמא או אבא, לפחות לא
כאלה זמינים. אין לו אחים, אחיות או
חברים. ניחשתי לבד. לך תדע כמה מזה פרי
מוחי. והאם העולם פתאום יותר נבוב או שהוא
פתאום יותר בנאדם?
אלעד גרופית
/
מארק