| |
< עמוד הבא
חן שזר /
וייפול וייפסח
1
ארצישראל סיפור קצר אכן הגיע הזמן להחזיר את הגניבה לבעליה. גזל, היא מצטחקת
לעצמה. מי גזל ממי? היא נותרה עם שובו של המלך וזו עם המלך.
מדוע לעורר זאבים ישנים מתרדמתם? אבל הספרים צורבים את עיניה,
אולי מוטב להם שיישארו קבורים יחד. |
בבמה מאז 10/8/01 10:18
ובקיצור: מאת: חן שזר זמן תגובה אחרונה: 2/4/26 15:09
סיפור מדהים לפסח ולא לאהאמין שכחתי שכתבתי אותו
הראל אבישר /
ילד של חורף
2
מונולוג אני ילד... ילד של חורף. וכשבא כבר החורף אני חושב לי על החורף
הבא, כי על חורף אפשר לחשוב רק בחורף. ואני, אני ילד של חורף,
מבזבז לי את ימי האביב. |
בבמה מאז 29/10/03 15:26
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 31/3/26 12:35
נוגע...
הראל אבישר /
גלים ששמם עבר
3
שירה בוכה אני בדמעות מדיו
אך הדפים אינם עונים |
בבמה מאז 30/10/03 14:31
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 31/3/26 12:36
נוגע...
הראל אבישר /
ילד של החיים
4
שירה לא לחשוב על שום דבר עמוק
לא לטעום דבר שאינו מתוק
לישון כאילו אין לך אף דאגה
ולקום ולחיות כמו הילד שאתה |
בבמה מאז 5/11/03 0:40
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 31/3/26 12:31
נוגע...
הראל אבישר /
אבדן
5
מונולוג אבדן? אבדן הוא לא דבר שניתן להסביר... כשאתה מאבד יד אתה מאבד
רק יד, אלא מאבד מגע, מגע עדין שרק לך היה ורק אתה יכול לאבד. |
בבמה מאז 14/11/03 1:03
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 31/3/26 12:40
נוגע...
מיכל יקיר /
יוון
6
טבע שירה על צלע הר
בארץ רחוקה
מביטה על מים כחולים
צלולים כמו מראה
נושמת עמוק את אוויר קריר |
בבמה מאז 23/3/26 13:59
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 2/4/26 16:40
תודה רבה מכול הלב נאוה
מיכל יקיר /
ללדת ברחוב
7
ערפילי שירה יורד גשם זלעפות
האביב בפתח
החורף
רוצה עדיין להיות |
בבמה מאז 26/3/26 4:42
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 2/4/26 7:47
תודה רבה מאירקה
שחר מהבש /
קשר השתיקה
8
מצב שירה בבמה מאז 31/3/26 5:38
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 2/4/26 13:29
תודה נוגה🤍
איליה כהן /
סודו הקטן של הסופר והמשורר
9
אמונה שירה מי יודע
אולי גם לאלוהים
הייתה אמא מתעללת
או לפחות חברה שזרקה אותו |
בבמה מאז 31/3/26 11:07
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 31/3/26 19:30
תודה רבה!!!
איזו מחמאה אדירה, אתגר קרת...
שם אזוב /
הַשֶּׁפַע זוֹרֵם
10
גורל שירה וּכְשֶׁהַלַּיְלָה סוֹגֵר אֶת עַפְעַפָּיו עַל הַהֵיכָל,
וְהַטֶּקֶס שָׁב לִשְׁתִיקָתוֹ הַקְּדוּמָה,
נוֹתֶרֶת לַחוּת דַּקָּה בֵּין הָעוֹלָמוֹת,
חֲתִימָה בִּלְתִּי נִרְאֵית |
בבמה מאז 1/4/26 14:22
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 1/4/26 17:25
יצירת מופת
מיכל יקיר /
תיבת פנדורה
11
מצב שירה יש דברים שלא אוכל לספר לך
תצטרכי לגלות אותם בעצמך
לא גאה אני שיש לי גם את השחור
לפנייך אני מציג את הלבן |
בבמה מאז 2/4/26 14:25
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 4/4/26 13:27
תודה רבה אזוב יקר
איליה כהן /
היחס בין האמן לקהל
12
ייסורים שירה אמן אמיתי זקוק לקהל
בלי קהל היצירה שלו
כמו עץ שנופל ביער ואין לו עדים |
בבמה מאז 4/4/26 5:51
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 4/4/26 12:02
הארה יפה איליה, שמעוררת בי עוד שאלות פילוסופיות. כמו
מהו אומן "אמיתי".
ומהו קהל? האם אדם אחד שהוא עֵד הוא
קהל? ואם לא...
< עמוד הבא
| |
