| |
< עמוד הבא
נועיה וולק /
פריסל
1
היפרדות סיפור קצר הוא ישב מול המחשב ושיחק פריסל. הרקע הירקרק ריצד מול עיניו
בעוד מוחו חשב "מלכה יהלום על מלך תלתן" ושלח אותות לידו
הימנית, שתזיז את העכבר בכיוון הנכון. |
בבמה מאז 23/4/01 11:14
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 8:15
אלכס ריבקוב /
והיה
2
אהבה סיפור קצר יום אחד, בא אלי כלב
כלב לבן ועצם בידו
אמר לי: |
בבמה מאז 14/3/02 3:59
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 8:23
מסקרן...
אלכס ריבקוב /
סיפורם של האנחנו
3
סיפור קצר בבמה מאז 4/4/02 2:55
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 8:25
אלכס ריבקוב /
שקט
4
סיפור קצר בבמה מאז 3/4/02 22:28
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 8:27
נוגע...
אלכס ריבקוב /
חלום
5
סיפור קצר מקווה לשרוד את המעבר הזה - בין האין, האסור והיש |
בבמה מאז 28/3/02 23:57
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 8:23
מסקרן...
אני גליה /
יום בחייו של עורך
6
סיפור קצר ליד המחשב שתי כוסות קפה, אחת ריקה כבר כמה ימים, השניה חצי
מלאה מהיום. מתחילות להגיע אליך יצירות למיניהן. פרוזה, שירה,
מונולוגים, פלסטיקה... הכל. ואתה קורא אחת אחרי השניה, טובות
יותר וטובות פחות. ג'אנק בשפע. כמה יוצרים עם כישרון. אחרי גל
של שטויות מגיעה י |
בבמה מאז 8/8/02 19:20
ובקיצור: מאת: נחום ונגרוב זמן תגובה אחרונה: 24/1/20 15:19
כתוב נחמד, והרעיון בהחלט מקורי. A Day In the Life של
קלישאה מהלכת. אהבתי, למרות (ואולי בגלל) שפעם הייתי עורך
כאן (ומנסיו...
בני גל /
הַנּוֹחוּת
7
בדידות שירה יוֹתֵר מִכָּל חִבְּבָה הִיא אֶת הַנּוֹחוּת
כְּלוֹמַר, אֶת הֱיוֹתָהּ לְבַד. |
בבמה מאז 22/1/20 22:12
ובקיצור: מאת: יצחק אור זמן תגובה אחרונה: 24/1/20 13:06
דואפת אורות
להיות
לבד
אש
יצחק אור
יצחק אור /
פצע
8
טבע שירה הסקסופון שלי נותר פצוע בפינה
הקיץ רחוק ובוכה |
בבמה מאז 24/1/20 12:43
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 12:29
מתוך הפצע יעלה האור
אסנת אינציגר-אלון /
להעז לחלום
9
אינטרוספקטיבי שירה נפלאות הדרכים בהן פסעתי
בתום, שזורות בזמירות בית אבי.
מלאת געגוע רוקמת הוויות לפסיפס
אנושי של מגע וצליל. |
בבמה מאז 24/1/20 16:15
ובקיצור: מאת: אסנת אינציגר-אל... זמן תגובה אחרונה: 26/1/20 14:36
תתודה לך בנימין יקר
צ'ו סנדל /
אות
10
אלוהים שירה בבמה מאז 25/1/20 6:49
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 25/1/20 22:35
Somehow comforting to know you still are.
simple
sign.
simple, and yet
God,
how time flies.
סיגל הוטנר /
צדדים
11
שכול שירה ועכשיו כולם עומדים בגשם
ולא יודעים לאן ראוי שכל אחד יילך.
[מתוך: מחזור שירי שבעה - ב׳] |
בבמה מאז 26/1/20 6:13
ובקיצור: מאת: סיגל הוטנר זמן תגובה אחרונה: 26/1/20 20:26
השיר או הסיטואציה?
< עמוד הבא
| |
