צוייר בהשראת הסיפור האירוטי שכתבתי: "ציירי לי איבר"-
http://stage.co.il/Stories/180274



"הנחנו את הכוס על השידה וישבתי לצדו. האור היה מלא. הוא הביט בי בעיניים
החומות מלאות-הבעה שלו מבעד למשקפיים, גליל נייר הטואלט נח לו בין שתי רגליים
פסוקות וסיגריה בוערת דלוקה בין שתי אצבעותיו. הסיגריה שאחרי...
התיישבתי על קצה המיטה ובחנתי את גופו ופניו כחוקרת טבע. אני, הלבושה בעמדת
כוח, מולו, העירום באור מלא. למעשה, אני לא חושבת שזה הפריע לו. הוא נראה
נינוח ושלם עם עצמו כפי שאני בחיים לא אהיה, לא משנה מה.
כמו שאני מסתכלת עליו ככה, ידעתי שאני חייבת לנצור את הרגע הזה, כפי שנצרתי את
הרגעים המיוחדים הללו שאחרי בפעמים אחרות. פתחתי כאחוזת אמוק את המגירה בארון
ושלפתי את ספר הציורים העבה שלי, בו ציירתי כל דבר שעלה לי לראש. יחד עמו
הוצאתי את הקלמר ומתוכו הוצאתי עיפרון HB ועיפרון B6, מחק, מחדד ופיסת נייר
טואלט.
"אני חייבת לצייר אותך", אמרתי אפילו בלי לשאול."