מממ...
אני חושבת שהציור מדבר בעד עצמו...

החלטתי לנסות ולשאוב השראה מהסיפורים שלי, ואז להתאים להם קטע:

"הוא עבר עם לשונו הרכה על בטני, מעביר שובל לח עד מכנסיי. לפתע, עוד לפני
שיכולתי להתנגד, הוא הפשיל אותם עם תחתוניי באבחה אחת ואז שלף אותם מרגליי. עד
מהרה שכבנו שנינו עירומים, כשראשו בין רגליי. הוא פיסק אותן, ואז פיסק את
שפתיי התחתונות. לבי פעם בקצב מוגבר כשחשתי בלשונו החמקמקה מרפרפת שם, מלחלחת
את איברי, חודרת עמוק לתוך פנימיותי. לשונו תרה סביב המערה, גומעת את המים
השופעים שניגרו מתוכי, לא פוסחת על הקפלים העדינים, על העור הרך בין השפתיים
לפי הטבעת, ואז ברפרוף מהיר במעלה הסלע הקטן בפסגת הצוקים, מעלה אותי מעלה
מעלה ברגשותיי, בתחושותיי, בנשימותיי שהחלו מתקצרות. רגליי הונחו על כתפיו,
ונזכרתי שהוא אמר לי שהוא אוהב שבנות יושבות לו על הפנים ומזיינות לו אותם.
אחזתי בחוזקה בשערות ראשו ודחפתי אותו אל בין רגליי. אגני נע במהירות ובטירוף
אל תוך פניו, מרגישה את אצבעו נכנסת לתוכי בעוד לשונו נעה במהירות על
הדגדגן..."

מתוך: "הזיון האחרון"
http://stage.co.il/Stories/176969