|
כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן כָּזֶה
כִּמְעַט סָלוֹס אוֹ מַסֶּהוּ
וְיָשַׁבְתִּי עַל
מִבְצַר כְּתֵפָיו הָרָחָב
שֶׁל אֲבִי הַגִּבּוֹר
הָיוּ לִי הֲמוֹן דּוֹדִים
רֵעִים טוֹבִים שֶׁל אַבָּא
מִן הַקִּבּוּץ אוֹ מִן הַכְּפָר
קָלְמָן, סָאלֶק, בּוּנְיוּ וִיחֶזְקֵאל
הֵם הֱנִיפוּנִי מַעְלָה מַעְלָה
וְאָמְרוּ בְּקוֹל כָּבוּשׁ
"כַּמָּה שֶׁאַתָּה דּוֹמֶה לְאַבָּא " (בַּהַתְאָמָה, אוֹ
הַטְעָמָה)
וְאַחַר לָחֲצוּ אוֹתִי אֲלֵיהֶם
חָזָק חָזָק בְּמִין חִבּוּק
לוֹחֵץ, כְּמוֹ נוֹאָשׁ
כְּאִלּוּ לְהַגִּיד לִי מַשֶּׁהוּ
נוֹסָף שֶׁהָיָה קָשׁוּר בְּחוּט
מַבְרִיק שֶׁל עֶצֶב עָצוּר
שֶׁנִּצְנֵץ מִקְצֵה הַחֻלְצָה שֶׁלִּי
עַד לְטִפַּת הַמֶּלַח שֶׁהִתְיַבְּשָׁה (אוֹ הִתְבַּיְּשָׁה)
בְּזָוִית הָעַיִן שֶׁלָּהֶם
29/1/07
מוקדש לכל אלה שגדלו בלי סבתא.
בעקבות תגובתו של עמיאל רנוב לשירי
http://stage.co.il/Stories/628223
|
|
|
תוחזר אופנת
השיניים
הצהובות!
(מייק מאירס
ברגע של
נוסטלגיה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.