כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי
כְּבָר נָטְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל צִדָּהּ
שְׁקִיעָה סְמוּקַת אֹדֶם שֶׁל רַיְךְ שְׁלִישִׁי
וְתוֹךְ כְּדֵי הִתְבּוֹסְסוּת בִּיוֵן תְּבוּסָה
שֶׁל רַצְחָנוּת אִימְפֶּרְיָה מתגוססת
צָפְרוּ הָרַכָּבוֹת בְּיֶתֶר שְאֵת
מְמַהֲרוֹת...
מטרנספרות אֶת אַחֲרוֹנֵי פְּלֵטַת עַמִּי
מִסַּף דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת בְּעִיר בִּירָה
אַל תַּחֲנַת כְּפָר עֲלוּמָה
שֶׁאֵין בָּהּ עֲצִירָה
רַק מַעֲבָר נִפְתַּח לְסוֹף הַדֶּרֶךְ
וְשַעַר אַל חָזוֹר נִנְעַל
לִרְצִיפֵי הַמָּוֶת וְלַמִּשְרָפוֹת
בְּנִסָּיוֹן מֻצְלָח
לִרְצֹחַ
עַם שָׁלֵם
כִּמְעַט...

מָצוֹר מַצְמִית מַרְעִיב הוּסַר
אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ שְׁנוֹת כָּפָן  מֵמִית,
מִלֶּנִינְגְּרָד הַחֲרֵבָה
וְצִלְלִי אָדָם יָצְאוּ לַחְגֹּג
עַל קֶרַח הַנָּהָר

בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה יִצְחָק קצנלסון שָׁר
אֶת אוֹדָת הַבַּרְבּוּר הַגּוֹוֵעַ לַיְּהוּדִים
עַל עָם אוֹהֵב פִּלּוּג וְשֶׁסַע שֶׁנֶּהֱרַג
בְּלִי אַבְחָנָה בֵּין קומונאים לבונדאים
וְכָךְ כָּתָב:

"הַגֶּרְמָנִים כֻּלָּם זֶה בְּלִיל שִׁמְצָה
הָעָם כֻּלּוֹ לְפָנַי עֵינֵינוּ שָׁם נִצָּב,
הָרַע - חֲסַר הַלֵּב שֶׁבָּעַמִּים"

אֶל תּוֹךְ הַבְּלִיל הַזֶּה בָּקַעְתִּי
שִׁחְרַרְתִּי צְעָקָה
מוּל פְּנֵי הוֹרֵי הַנְּבוֹכִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ שִמְחָה
כְּשֶׁאָבַד לָהֶם הַקֶּשֶׁר
עִם שְׁאֵרִית הַמִּשְׁפָּחָה

יום הולדת בצל יום השואה הבינלאומי
ואיש לא יסתום לי (וגם לא לאחמדיניג'אד ועדרי המכחישים ) את
הפה כשנדבר ונדבר ונדבר בלי הכרה, על הארוע הנורא והחשוב
ביותר במאתיים השנים האחרונות (ואולי יותר). על הבור המפעפע
ומדמם ללא הרף ששום ממד של זמן - לא בדורות הבאים, לא בעתיד
הנראה לעין - יוכל לעצור אותו.