לפרקים החלומות גועשים
אל מחוזות שכוחים
למצוא את דרך איך

נבוכים בלב יער עבות
רוחש ליליות אגדה
המזמרות קינה קמאית.

מגששים בטן אדמה רחומה
היולדת שכיות חמדה פגאניות
בדמות זקיפים ונטיפים טובלים יראה.

אל פסגות קרחוניות
נושפות אפוסים סתורים, מעפילים
לובן נערם באופק נשכח.

חלומות צועניים רוקדים פלמנקו סוער
מנערים אבק שגרתי
פנסי שמשות להאיר שבילי חיים, מבקשים.

פנימיאלה אומרת כשלא יודעים איך
צריך לתפור מחצלת סבלנות
וללכת אל הים.

מתוך תלקיט שיחות עם פנימיאלה

עוד בסדרת פנימיאלה
על אהבה:
http://stage.co.il/Stories/614006 פנימיאלה אומרת כשאוהבים
http://stage.co.il/Stories/614013 פנימיאלה אומרת שלאהוב זה
http://stage.co.il/Stories/614017 פנימיאלה אומרת שלאהוב
אמתי
http://stage.co.il/Stories/614018 ים פנימיאלה אומרת [פחדים]
http://stage.co.il/Stories/614019 פנימיאלה אז לוחשת [שירה]