נויה לא בוכה בסרטים,
רק שירים גורמים לה לבכות.
דווקא בקטע הכי יפה בשיר
הקול שלה נחנק.
בליל הסדר, באמצע "מה נשתנה",
עלה לה גוש בגרון;
בדיוק מול כל הסבתות והדודות.
בין המבטים שננעצו בה
היו סוגים שונים:
היו שם מבטי מבוכה ומבטי ציפייה,
מבטי חמלה ומבטי אכזבה,
מבטי עידוד ומבטי אדישות.
כל המבטים האלה רק
הגבירו אצלה את הבכי,
והיא רצה לחדר של סבא וסבתא
ולא הסכימה לצאת עד האפיקומן.
היא שונאת כשזה קורה לה
כי היא לא אוהבת לבכות
והיא בכלל רוצה להיות זמרת
כשתהיה גדולה.
או עיתונאית,
היא לא החליטה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא מוכן לבלוע,
אפילו לא להכניס
את זה לפה שלי!
תראה איזה צבע
יש לזה, לבן
כזה, גועל נפש.
וראית מאיזה
איבר זה יוצא?
מין משהו מידלדל
כזה שם למטה...
איכס.
וזה עוד נמרח על
כל הפנים, כל-כך
דוחה, החלב
הזה...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.