הוא לא ידע אף פעם למה הוא מיועד:
להוות תחליף ואולי בעצם סתם
למלא לב רעב של ילד מיותם.
שם בקצה הרחוב החתול עוד מיילל.
איש קטן הולך, איש קטן נופל.
אות קין על המצח משחירה את נשמתי.
לא יודע אם הייתה לי או אבדה לי תומתי.
פיל לעולם לא שוכח
מה שכלב עזוב לא יזכור,
לב שבור לעולם לא סולח
ורסיסיו נרקבים מאחור.
19.4.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|