אז ככה... לא יודעת אם הותר לפרסום, אבל יעל - הבחורה שכתבה את
השיר היא בת הדודה שלי.
השיר נכתב לפני כמה שנים עוד לפני שבכלל היתה נשואה ואמא לילד
מקסים, אור-אל.  
כשעוד חשבה שאהבתה הראשונה, תהיה בעלה לעתיד...

"אחרי 5 שנים עם האהבה הראשונה שלי, החלטנו להתחתן.
ולאחר עוד מחשבה, עם כל הכאב, החלטתי לסרב... ונפרדנו.
שבועיים אחרי הפרידה הוא כבר היה על מטוס לארה"ב,
שם הוא חי עד היום, נשוי ועדיין ידיד טוב שלי". [יעל]

אשת הטקסטים http://stage.co.il/Authors/77534

מבחינת ההקלטה: הסקיצה של הסקיצה... אין עריכה, באלאנס,
מיקס... כלום... קחו בחשבון... עדיין... אני משוכנעת שתהנו!

אני רוצה להקדיש את השיר הזה לידיד הכי טוב שלי, החבר הכי טוב
שלי, הנפש התאומה שלי... יפתח אני אוהבת אותך המון המון!

מילים: יעל סדינה
לחן: גל פולק

אתה אורז שתי תמונות וכמה מכתבים
משאיר מאחור משפחה וחברים.
חושב שהמזל שם קופץ לידיים
ושהאושר שם לא תלוי בשניים.

מאמין שאהבה היא רק השם של המשחק
ומעבר לאופק הגעגוע ישכח.
מנופף לשלום ומאמץ עוד חיוך
כשליבך מבפנים הרוס ומחוץ.

פקח את העיניים, האושר לא רחוק
הוא נמצא בין ידייך, אל תתן לו לחמוק.
רד מהמטוס ואחר כך על ברכייך
ובחום תתחנן, שתחזור אלייך...

המטוס עולה וממריא השמיים בפנייך
אתה מביט באלבום התמונות והדמעות הן בעינייך.
אתה קורא שוב ושוב את אותם המכתבים
ולפתע מוצא משמעות במילים.

המטוס כבר נוחת בארץ לא שלך
כל הכוח שארזת כבר לא נמצא איתך.
החיוך נשאר באלבום עם תמונות
עוד קורא בעיון את השורות הקטנות.