לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537410787

האי, 2026

"אתה יודע מה?" לחש פרי לקלארק, "כשהוא יירדם שים לו את המפתח
לאזיקים באחת מהידיים - ותעקוב אחריו".
במהירות רבה פעל קלארק, שכן בנג'מין ישן במעין נים-לא-נים.
אחרי מספר שעות נמלט בן מהמטוס השבור, בעוד קלארק עוקב אחריו
כשהוא משלב בין מהירות שיא לבין איטיות שתגרום לבן לא לשים לב
אליו.

הם עברו דרך היער וקרני השמש משולבות בצללים מעלי העץ קישטו את
פרצופם. השטח הבא שחלפו דרכו היה המעיין שלידו לא מזמן התעלסה
סלינה קייל. לאחר מכן הגיעו לאזור שדרו בו אנשים בדיור קבע,
בבקתות הרבה יותר מושקעות מהערסלים של ניצולי "אושיאניק".
בנג'מין הגיע לחצר ובו ישבו נשים במדי מלחמה על גבי כיסאות
פלסטיק. הוא היה נסער והרים מקל מקושט, שלהבנתו של קלארק שצפה
בהם מרחוק, העניק לאוחז בו את רשות הדיבור.

"עקבתי אחרי הקבוצה של הניצולים מהטיסה ההיא - והם כמעט הטביעו
אותי כעונש על זה שהתחזיתי לאחד משלהם. רובם גברים והם עוינים
את המטרות שלנו. אני ממליץ שנפתח במלחמה".

לקלארק הספיק לשמוע את זה והוא ברח משם במהירות שיא, להודיע
לניצולי "אושיאניק" על הסכנה הצפויה להם.

באותם רגעים ממש, ראתה סלינה קייל את דמות אביה המנוח מתגשמת
לנגד עיניה.
"אתה... אתה אמור להיות מת...", התנשמה נדהמת, "מה זה אמור
להיות?"
"סלינה שלי...", חייך אביה ושתה מבקבוק קטן ששמר בכיס שלו,
"תמיד ניתחת כל דבר בהיגיון... מה זה משנה איך תגדירי אותי,
העיקר בואי ותני לי נשיקה..."
והוא כרך את זרועותיו סביבה, אך היא הכתה את חזהו מכות
נמרצות.
הוא עזב אותה, ספק נדהם ספק משועשע, הופך לענן אפור, אך התנדף
משם, כך שלא נותרה לה כל סכנה.

קצת לפני שסלינה פגשה את אביה, מצא פרי ווייט את גופתו של ריי
פאלמר, כשהוא ממוזער לממדי חרק.
"ריי האומלל", אמר בחמלה, "האי לא היטיב איתו..."
והוא הכניס את ריי לצנצנת מלאה בחומר משמר.

למחרת כבר התכוננו כל ניצולי "אושיאניק", בעזרת אנשי האבטחה
מהמטוס ההרוס, עם רובים, קשתות וסכינים, כדי לתקוף את הקבוצה
השנייה המאכלסת את האי, שייקראו להלן "האחרים" או אפילו
"העוינים".
הנשים (שבנג'מין היה כנראה מנהיגם) נראו כאילו הופתעו לחלוטין,
כאשר פרי ווייט ירה כדור בראש של אחת מהן. סלינה הרימה את
האולר (שהוחזר אליה זמנית) ותקפה היישר בבטן החשופה של מישהי
נוספת. קלארק הרים חץ וקשת וירה בכתף של מישהי שלישית.

"אל תהרגי אותו", אמרה בעודה מתנשפת דיאנה נסיכת האמזונות,
בזמן שאמזונה נוספת החזיקה סכין משוננת עשויה מקריפטונייט לעבר
גרונו, "הם לא התכוונו..."
"זה נכון", אמרה 'אמזונה' נוספת שלפתע לבשה את דמותו של הצייד
הירוק ממאדים, "לפי התשדורות הטלפתיות הם מפחדים מאיתנו יותר
מאשר אנחנו מהם".
וכולם עזבו בבת אחת את כלי הנשק שלהם, נושמים ביחד את האוויר
של אחרי מלחמה מלאת שפיכות דמים.

(המשך יבוא...)

לפרק הבא
http://stage.co.il/Stories/537410789