|
האמונה מחזקת בפחד
שברים ברקמת הדעת
פני המראה מלוטשות ברהב
גופים מסותתי אבן.
אל תביטי לאחור
הנה המלח דומע עינינו
שדות חרושי עמק
אגמים חרבי ארץ.
והייתה ידנו משגת
את כול אשר אסור היה
מקומות חסרי שם
מתאם הקשת בענן.
והיה ליבנו פועם בקצב
צעדים רקומי חלום
הדעת היא הנותנת
סדר ומוסר שגויים.
|
|
|
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.
דה חרגול הורור
שואו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.