|
הצל הנושק על שפתינו
מסע לאורך גלגלי הזמן
הכוח המשחית צעדיו
עיני הסופה והרעם.
הוא יבוא מבעד לאבק
האיש מאיילת השחר
ירוקת המים החיים
תכלת שמים פרושי דגל.
והיו דמעותינו נהר
אוקיינוסים גועשי קצף
אדוות בראשית נמה
צירי השער החורקים.
קשקשי השריון של הרהב
הדרך בה פסענו יחפים
רוחות צוננות שלכת
אדמות שאחזנו בשם.
|
|
|
זה לא אוסלו,
טמבל, זה סוף
הכיבוש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.