|
עיני הקברניט של הזמן
תכלת המים הרבים
מעינות בראשית נמה
האד העולה מלפנינו.
בתחום פחדיו תבוא הארץ
לשאת ולתת במילים
הנה הערפל לוחש את שמינו
אהבה אהבה אהבה.
איים בזרם הנהר
הצל הניצק על שפתייך
הילת ירח מלאה
שערי הארץ המובטחת.
ואחר כך היינו ערפל
שדות חרושי עמק
פעימות תוף קרועות שבט
מגע רגלינו היחפות.
|
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.