|
קשקשים זהובי שמש
מדליונים על חליפות הגיבורים
הנה הזמן רושף שעוניו
ליבות פועמות ערפל.
והייתה היד מושטת לשלום
גווני ביניים חדלי אור
הדרך בה צעדו רגלינו
יחפות וחפות אדמה.
האשם המוטל לפתחינו
מזוזות אדומות דם
צבעי ההיכל מנותצי הכרה
פרגוד ההצגה היורדת.
היא תבוא לפניך רוח
יפעת המקום והזמן
האד הנישא על פני המים
צורות הקשת בענן.
|
|
|
אני חרדה מאוד
לשלומו של אחי,
לכן נעלתי אותו
בכספת של אמא.
בלונדה בהלם,
אחות של אפרוח
ורוד, בעוד רגע
נוגע ללב של
אחוות אחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.