|
קשקשים זהובי שמש
מדליונים על חליפות הגיבורים
הנה הזמן רושף שעוניו
ליבות פועמות ערפל.
והייתה היד מושטת לשלום
גווני ביניים חדלי אור
הדרך בה צעדו רגלינו
יחפות וחפות אדמה.
האשם המוטל לפתחינו
מזוזות אדומות דם
צבעי ההיכל מנותצי הכרה
פרגוד ההצגה היורדת.
היא תבוא לפניך רוח
יפעת המקום והזמן
האד הנישא על פני המים
צורות הקשת בענן.
|
|
|
לו ניתן לי רגע
אחד של רחמים
בתוך החושך
הנורא הזה של
אהבה ללא תנאים
הייתי האדם הכי
בודד בעולם
עולם אכזר
עלה בשלכת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.