את החיים הפשוטים שבקשתי -
להיות כמו כולם -
עם סלון וספה ושתי כורסאות
שלמות עגולה, לא שבורה,
משפחה -
קיבלתי.
אולי.
לא בטוחה.
זו הייתי אני, לא החברה.
לא עלה בידי
להיות מקובלת
להיות לא-אחרת,
תמיד שונה
המשוגעת של השכונה,
לא מתפשרת,
לא מתחברת,
מדורת השבט -
צורבת, בוערת,
הרחק ממני מאירה
ואני כאן, ולא בחשיכה -
במלכות שבפנים.
הילדה שרצתה,
מניפה יד...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.