בין הטומאה לטוהרה (ציפור הנפש)
מאת: ליאורה ברנשטיין
26/06/2004 מתוך: שירה

בֵּין הַטֻּמְאָה לַטָּהֳרָה
דַּק  הַקַּו הַמַּפְרִיד
שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בִּנְגִיעָה.
טֻמְאָה וּקְדוּשָׁה
קַיָּם שַׁעַר חֲשָׁאִי אֲלֵיהֶם
בִּמְמַדֵּי הַנְּשָׁמָה.

אֲצַיֵּר אֶת עַצְמִי כְּמוֹ אִינְדִיָאנִית
בְּצִבְעֵי הַסְוָאָה מָסֵּכַה
הַיֵּשׁ פֹּה מִי וְיֹאמַר לִי
אִם טְמֵאָה אֲנִי אוֹ קְדוֹשָׁה ?
לֹא מְחַפֶּש-ֶת בְּעָיוֹת
קְחוּ תְּרוּמָה וְקָרְבָּן
אֲנִי מִסְתַּלֶּקֶת מִפֹּה
יַחַד עִם אַיין רַאנד
אֲנִי לֹא קְלֵיאוֹפַּטְרָה
וְלֹא אִשָּׁה עִם אוֹרְיֶנְטַצְיָה -

הִיא גָּזְרָה ש-ֵעָרָהּ בְּעַצְמָה
וְהוּא צָמַח כָּעֶש-ֶב הַכָּרוּת
הַיְּלָדִים לָעֲגוּ מֵאַחֲרֵי גַּבָּהּ
הִנֵּה הַמְּשֻׁגַּעַת מֵהַשּׁוּק.
הֵם קָרְאוּ לַסַּדְרָן מֵהָרַכֶּבֶת
שֶׁיִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ בַּקְּרוֹנוֹת
אַךְ הִיא מִזְּמַן הִסְתַּנְּנָה לַדֶּלֶת
וְהַקַּטָּר הִמְשִׁיךְ בְּמַסְלוּלוֹ.

ש-ִחַקְנוּ בְּרוֹבִים וּבְתוֹפֶש-ֶת
בְּדוּק וּמוֹנוֹפּוֹל, בְּמַחֲבוֹאִים
לֹא אֲשֵׁמִים שֶׁנִּסְתַּלְּקָה לְפֶתַע
וּלְוַאי שֶׁתֵּעָלֵם לְעוֹלָמִים.
הִיא עַל הַנַּדְנֵדָה בְּרֹאשׁ הָהָר יוֹשֶׁבֶת
וּבְרֹאשָׁהּ מְקַנְּנוֹת הַצִּפּוֹרִים
אֶפְשָׁר לִצְפּוֹת בָּהּ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁקֶפֶת
אֲנַחְנוּ כָּאן לְיַד הַסּוֹרָגִים.

יֵשׁ הַרְבֵּה בָּבּוּשְׁקוֹת בְּתוֹךְ הַבָּבּוּשְׁקָה.


[הוגש לתחרות משורר מתחיל 2004]