מחר אלבש את שמלת המעטפת
מקושרת בסרט מקושטת
בצחוקים צבעוניים אהיה מתעטפת
בחולין ובשיחות הפטפטת
אשטח פני לרדודים רדודים
הבלים מהבילים קפה והפוכים
לנגד פני יתפוגגו האדים
אדי מילים מחוייכים ומלוחים
פזמון: אולי מחר אהיה גברת
מתהדרת באדרת לא לי
למענך אחבוש מצנפת
מצונפת באמיתות שלי
ובמילים המצוצות מזרת
בכיסויי מערומים מצולקים
אשליך נפשי לתהומות נמסרת
כאבן אל מים עמוקים
או אז את מוכיחה נלהבת
אככב בימות חברותא רבים
ומסכים עולים ויורדים על ה'כוכבת'
יורדים ועולים יורדים ועולים
ואני עתה תוגה חרישית בי ננסכת
ובדידות כובשת מסרסת המילים
שנחבאות אבלותן המתמשכים
כמו נדחקת שוב אל בין המיצרים
והקיץ הולך ומקרטע
מקרטע והולך ודועך
אולי עוד קיץ ניפגש הלב יודע
אך לא יודע איפה ואיך
את אומרת משפטים מחנכים
אנשים אוהבים אנשים
אוהבים אנשים שמחים
שאותי הם אינם מבקשים.
