|
מחר אלבש את שמלת המעטפת
מקושרת בסרט מקושטת אתעטף
צחוקים צבעוניים
בשיחות נאות ובחולין
אשטח פני לרדודים רדודים
הבלים מהבילים קפה והפוכים
אדים מתפוגגים.
אולי מחר אהיה גברת
מתהדרת באדרת לא לי
אחרת
למענך
אחבוש מצנפת מצונפת אמיתות
במילים מצוצות מזרת
בכיסויי מערומים מצולקים
מצולות נפשי אשליך לתהומות
החידלון
כמו אבן.
או אז
את מוכיחה אותי משולהבת
אככב בימות חברותא רבים
ומסכים עולים ויורדים עולים ויורדים עולים ויורדים...
ואני עתה
תוגה חרישית נסוכה על פנים
ובדידות כובשת מסרסת
נחבאות אבלותן אל בין המיצרים
והקיץ הולך מקרטע מקרטע והולך מת
"אולי עוד קיץ ניפגש"...
"אנשים אוהבים אנשים שמחים" את אומרת לי
|
|
|
הכי אירוני זה
שהתאומים התרסקו
על קטע ברחוב
שקרוי על שמו של
יצחק רבין ז"ל,
פשוט אירוני, או
שאולי זה
מקאברי? או
סאטירי?
או אולי סתם
דבילי.
חזי מ-144, מנסה
למצוא את הנקודה
הישראלית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.