המגירה התחתונה לא השלימה עם מר גורלה.
אז היא יודעת את כל מה שקורה שם, אז מה.
היא לא אהבה את האבק שהצטבר, הייתה אלרגית.
הסודות שבפנים כאילו קשקשו לה במוח, היא לא יכלה יותר לסבול.
החלה לזוז אט אט
כמה מילימטר ביום כי היא חשבה שככה
אף אחד לא ירגיש.
זה היה מצעד החיים שלה מחדר השינה.
היא לא ידעה לאן היא בורחת.
לאחר הבום הבלתי נמנע של נפילת העליונות,
שאותו תזמנה לרגע שאף אחד לא יהיה נוכח בבית
ההמשך היה קל יותר.
זה לקח שנים אבל הסודות נשארו אותם סודות
אף אחד לא העלה על דעתו לפתוח
ככה שהיא הרגישה בטוחה.
לבסוף היא החליטה לשים פעמיה למרפסת
נוף יפהפה
של ים
ושל בתים רבים בם מגירות סוד רבות
נשקף מן הקומה השתיים - עשרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.