העיניים שלה כאבו.
היא חשבה שזה יכול לעזור להן, אז היא לקחה את הג'וב.
מילדות היא די שנאה את הצבע הכתום אבל צריך להתפשר בחיים.
תחילה היה מצוין, רעש הריסוק עזר לה להתנתק,
היא התמכרה למחשבות ההרהוריות שלה.
אחר-כך, מכת השגרה פגעה גם בה.
היא החלה להשתעמם מהמונוטוניות.
שמעה סיפורים על סוגי פרות ירקות ושאר מטעמים
מהחברות שלה שעברו קורס דומה, החלה לקנא.
היא תקועה עכשיו (ולא תרתי משמע), אך אין מה לעשות.
לפחות נשארה לה התחושה שהיא מועילה לסביבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.